בעלי חיים במשקים וּויטמין B12

פעמים רבות אנו שומעים בתור טבעונים, כי אנו עלולים לסבול ממחסור בוויטמין B12, המצוי רק במוצרי מזון מן החי. לשאלה כיצד יש לבעלי חיים צמחוניים במשקים B12, מתקבלת התשובה שהם מייצרים אותו בעצמם באופן טבעי.

זו כמובן תפיסה שגויה, היות שבעלי החיים לא רק מקבלים תוספים של ויטמין B12 במזונם, אלא למעשה סובלים באורח קשה יותר (בעיקר מעלי גירה) ממחסור בוויטמין זה. כיום ידוע ששיטות החקלאות המודרניות הן שהרסו את המיקרואורגניזמים שמייצרים את הוויטמין וגרמו לכולנו, בני אדם ובעלי חיים כאחד, להיות תלויים בייצור מלאכותי שלו.

בספר "הזנת בעלי חיים" (מאגנס, תשמ"ב) מאת אהרן בונדי ז"ל, שהיה פרופ' לתזונת בעלי חיים וביוכימיה בפקולטה לחקלאות ברחובות נחשפת האמת. כצפוי, בונדי מציג את התלות של בעלי החיים במשקים בתוספי תזונה, להלן הציטוטים מתוך הספר:

מוצאו המקורי של ויטמין B12 הוא תמיד מביוסינתזה מיקרוביאלית. (עמ' 303) [כלומר רק חיידקים מייצרים את הוויטמין.]

תצרוכתם של בעלי חיים חד-קיבתיים, לרבות עופות, בוויטמין זה מסופקת בדרכים הבאות:

1. על ידי האבסת מזונות מן החי כגון קמח-דגים, קמח-בשר וקמח-חלב. גם מוצאו של הוויטמין במזונות הנ"ל הוא בעקיפין ממקור מיקרוביאלי.

2. מסנתוז על ידי חיידקי המעי. ואולם יש לציין שמוגבלת התועלת הישירה המופקת מוויטמין B12 כמו משאר הוויטמינים מקבוצת B הנוצרים על ידי חיידקי המעי, שכן ברובם צומחים הם בחלקים האחוריים של המעי מתחת לאתרי הספיגה הפעילים. אכילת פרש בהמות או לשלשת על ידי בעלי החיים תורמת להספקת ויטמין B12, גם בהתחשב בתהליכי תסיסה המתרחשים בלשלשת או צואה לאחר הפרשתם ומביאים להגדלת תכולתם בוויטמין זה. גם השימוש בזבל בהמות המיובש והמחוטא כתוספת לתערובת עופות תורם להספקת ויטמין B12.

3. כיום מקובלת תוספת תרכיזי ויטמין B12 לתערובות המזון לעופות. תכשירי ויטמין B12 מופקים ממוצרי תסיסה, שלעתים הם מוצרי לוואי של תעשיית האנטיביוטיקה, כמו סטרפטומיצין או אורומיצין. (עמ' 304)

לבעלי החיים החד קיבתיים הכרחית היא קבלת ויטמין B12 כמות שהוא במזונם. הגשת יוני קובלט במזון החד-קיבתיים אינה יעילה משום שרק מיקרואורגניזמים, לא בעלי חיים ולא צמחים מסוגלים לסנתז ויטמין B12. (עמ' 204)

מעלי גירה. הקובלט הוא יסוד חיוני למעלי גירה, ותפקידו העיקרי – כנראה הבלעדי – הוא לשמש לביוסינתיזה מיקרוביאלית של ויטמין B12 בכרס, והתוצאות השליליות של מחסור בקובלט נגרמות בשל מחסור בוויטמין B12. הופעות מחסור אלו ניתנות לתיקון על ידי מתן מלחי-קובלט במזון, וזה יעיל בהרבה מאשר הזרקתם לדם. מכאן ניתן ללמוד שהקובלט משפיע במישרין על אוכלוסיית הכרס המשתמשת בו, כאמור, לסינתוז ויטמין B12. (עמ' 305)

בדומה למצב בנחושת, מזונות מרוכזים עשירים יותר בקובלט מאשר צמחי מספוא. מזונות מרוכזים ממוצא שונה, כשהם מובאים למשק שקרקעותיו דלי קובלט, מאזנים את המחסור. החשש לגבי מחסור בקובלט קיים בראש ובראשונה לגבי בהמות המוחזקות על מרעה המשמש כמזונן הבלעדי או העיקרי. מחסור בקובלט עלול להיווצר על ידי רעיה בצמחים המכילים פחות מ-0.07 חלקי מיליון קובלט בחומר היבש. (עמ' 204)

בזכות פעולת הקובלט על חיידקי הכרס ניתן מצב המחסור לתיקון מהיר על ידי תוספת מלחי קובלט בצורה מתאימה במזון, כגון בכופתיות המכילות CoO. וכן מונע דישון הקרקעות במלחי קובלט מחסור בקובלט בבהמות הרועות. (עמ' 205)

הוויטמין B12 דרוש לגדילת האפרוחים, לניצויים התקין ולכושר הבקיעה של ביצי דגירה. מחסור של האמהות עלול לגרום לתמותת העוברים המגיעה לשיאה בין היום ה-16 וה-18 להדגרה. האפרוחים נבקעים בדרך כלל עם מלאי של ויטמין B12 מן הביצה ובימים הראשונים לחייהם אינם זקוקים לקבלת הוויטמין במזון. תרנגולות מבוגרות אוגרות את הוויטמין הזה בכבד ורק לאחר מספר חודשים מתרוקן המלאי. (עמ' 304)

המחסור בוויטמין [בבקר וצאן] גורם לפיגור בגדילה, חוסר תיאבון והפרעות הפעילות העצבים המתבטאות בחוסר תיאום בין פעולות השרירים. (עמ' 305)

מהציטוטים האלה ניתן לראות שהמחסור בוויטמין B12 הוא בעיה חמורה אצל בעלי החיים במשקים עוד יותר משהוא בעיה אצלנו בני האדם. אדם שסובל ממחסור בוויטמין זה ומסתמך על אכילת מזון מהחי כדי לקבלו עדיף לו, לבעלי החיים ולכדור הארץ שפשוט ייקח תוסף בטבליה במקום לקבל אותו יד שלישית מבעלי חיים בתוספת אנטיביוטיקה, הורמוני מין, הורמוני סטרס, פקטורי גדילה, חומצה ארכידונית ועוד.

עוד נתונים מתוך הספר הרלוונטיים לאורח החיים הטבעוני:

מתוך טבלה ז-5 יוצא שחלבונים מן החי אינם נבדלים באופן עקרוני, בהרכב חומצות האמינו שבהם, מן החלבונים מן הצומח. (עמ' 133) [כלומר הטענה שחלבון מן הצומח אינו חלבון מלא מוטעית.]

הנתונים המובאים בטבלה כ"ט-1 מראים, שבגידול מזונות צמחיים המשמשים במישרין להזנת בני אדם מפיקים מיחידת השטח יבולים באנרגיה ובחלבון העולים בהרבה על כמויות שבמזונות מן החי הנוצרים ממספוא שגדל ביחידת השטח. (עמ' 605) [הוכחה לבזבוז הרב והמיותר שבהפיכת מזון צמחי למזון מן החי.]

אנרגיה

מגה-קל/10 דונם

חלבון

ק"ג/10 דונם

פרות חלב

2500

126

בקר לבשר (שעורה)

1720

56

בקר לבשר

860

28

כבשים

770

27

חזירים

2320

66

פטמים

1140

96

מטילות

1580

102

תפוחי אדמה

24000

420

חיטה

14000

350

אפונה

3000

280

[תוספת מתוך האתר http://www.localharvest.org/blog/15945/entry/calories_per_acre_with_apples]

תפוחים

33000

165

סיבת התפוקה הנמוכה באנרגיה ובחלבון, המתקבלת בתור תוצרים מן החי מיחידת השטח, נעוצה בהפסדים הגדולים בהפיכת החמרים המזינים שבמספוא לתוצרים מן החי ובצרכים של בעלי החיים באנרגיה ובחלבון למטרות נוספות. (עמ' 606)

בעמ' 611 מופיעה טבלה המראה כמה קלוריות של מספוא דרושות להפקת קלוריה אחת בלבד של מזון מן החי, ומה שיעור החלבון בתוצר לעומת שיעור החלבון שבמספוא:

תוצר מן החי

כמה קלוריות במספוא דרושות ליצירת קלוריה אחת

חלבון בתוצר ב-% מהחלבון שבמספוא

חלב

30

31

ביצים

20

27

פטמים

19

18

חזיר

65

9.5

בקר (מזון מעורב)

112

6

בקר (רק מרעה)

164

7

כבשים (רק מרעה)

188

6

לסיכום, לפניכם עוד הוכחה לכך שהנטייה התרבותית שלנו לאכול מזון מן החי ולהאמין בסגולותיו הבריאותיות ובחסרים התזונתיים שייווצרו אם לא נאכל אותו נובעת בראש ובראשונה מבורות, שנובעת בתורה מהטעייה מכוונת של תעשיית המזון מן החי. הבחירה במזון מן החי היא ללא ספק הדבר הגרוע ביותר שכל אדם יכול לעשות עבור עצמו, עבור בעלי החיים ועבור כדור הארץ. בחרו בטבעונות!

למידע נוסף-
הפרכת מיתוסים – B12
הפרכת מיתוסים – חלבון
מי אמר שטבעונים לא אוכלים מספיק חלבון – הרצאה של ד"ר ריק דינה

הגב

כתיבת התגובה הראשונה לפוסט

הרשמה לעדכונים
avatar
3000

wpDiscuz