תזונת האדם – סקירה היסטורית

מאמר זה נועד להפריך את התיאוריות המקובלות בדבר האבולוציה של האדם ותזונתו. יש לציין שרוב הדעות ה"מדעיות" בתחום מגיעות ממוסדות מדעיים שהמנטליות שלהם קובעת בראש ובראשונה שהאדם הוא מין ייחודי שמתעלה על כל שאר בעלי החיים, ושהוא נועד לשלוט בהם ולנצלם. מנטליות זו מקבלת חיזוק מהתאגידים החקלאיים והרפואיים, שמממנים את המחקרים ונהנים מפירותיהם באמצעות מתן הכשר למוצרי המזון שלהם והנחת הדגש על גנטיקה במקום על התזונה בתור הסיבה העיקרית למחלות המודרניות. באופן זה אין להתפלא שכמה מהמיתוסים בתחום קיימים למעשה רק כמה עשרות שנים או אפילו פחות, כמו הסברה שחלב הוא מקור טוב לסידן, או שאם ירשת את "הגן לסרטן השד" מוטב שתבצעי מבעוד מועד הליך כירורגי קיצוני כי אין כל דרך למנוע זאת. החוקרים עצמם מודים שמידע ודאי לגבי תזונת האדם מתבסס רק על ישובים בני מאה אלף שנים לכל היותר – כלומר, לאחר שהסתיימה התפתחותו האבולוציונית של האדם – וכי כל מחקר על תזונת האדם לפני נקודת הזמן הזו מתבסס על השערות ופרשנויות.

בטבע, כל בעל חיים בעל דמיון פיזיולוגי לבעל חיים אחר יאכל גם את אותם המזונות. חתול הבית הוא טורף מטבעו, כמו קרוב משפחתו הנמר, ואף על פי שאנו מאכילים אותו מזון יבש המכיל גם תירס וסויה, אין זה אומר שהמזונות האלה מתאימים לו ושהוא הסתגל אליהם מבחינה ביולוגית. אין ויכוח על כך שבני האדם שייכים למשפחת ההומינידים, יחד עם הגורילה, האורנגאוטן, השימפנזה והבונובו, הזהים לאדם מבחינה פיזיולוגית יותר מכל בעל חיים אחר. למעשה, מבחינה גנטית, השימפנזה קרוב יותר לאדם מאשר לגורילה.

הגורילה צמחונית לחלוטין וניזונה מעלים ומפירות, כשגורילות ההרים מסתמכות יותר על עלים וגורילות השפלה מסתמכות יותר על פירות. האורנגאוטן ניזון בקיץ אך ורק מפירות, ובחודשי החורף ישלים את תזונתו עם עלים ומעט חרקים. השימפנזה והבונובו ניזונים על 95%-98% תזונה צמחית והשאר כחרקים או כבשר ציד, אף שהם צדים רק בעונות שבהם יש מחסור בפירות, וסביר להניח שפלישת האדם לתחומי המחייה שלהם וצמצום מקורות המזון הם שגרמו לשינוי התזונתי הזה.

אין כמעט צורך להסביר מבחינה פיזיולוגית שבני האדם הם אוכלי פירות מטבעם. כל תאי גופנו ניזונים מגלוקוז, הזמין בצורה הטובה ביותר מפירות, ולמעשה על הגוף להמיר כל מקרונוטריאנט אחר שאנו אוכלים לגלוקוז כדי שיוכל להשתמש בו כמקור לאנרגיה. אין מזון אחר שערב לחכנו ללא בישול או תוספות מלבד פירות. ההבדלים בין בני האדם לטורפים רבים מספור, החל מהחוסר בטפרים ובשיניים שמאפשרים ציד ועד לאורך המעי ולצורך לקבל ויטמין C מהמזון. וכמובן שבני אדם מודרניים שאוכלים בשר לעולם לא טורפים את הגווייה כמו שהיא, עם העצמות, האברים הפנימיים ותכולת המעיים. גם מזונות צמחיים כמו דגנים ופקעות עמילניות לא יכלו בני האדם לאכול בטבע. בעלי החיים העיקריים שאוכלים דגנים הם הציפורים, שמצוידות בזפק, שבו נובטים הדגנים לפני העיכול. פקעות עמילניות אוכלים בעלי חיים המצוידים ביכולת חפירה ונבירה בקרקע, כמו חזירים. גם פקעות שבני אדם יכולים לאכול במצבן הטבעי, כמו לפת, צנון או סלק, לרובנו לא יהיו מעוררי תיאבון במיוחד. על מוצרי חלב אין סיבה כמעט להרחיב, מאחר שאף בעל חיים לא צורך חלב לאחר הינקות, ובטח שלא את החלב של מין אחר. למעשה, מוצרי החלב הם אחד מגורמי המחלות העיקריים בתרבות המודרנית. נכון שבני האדם יכולים לחיות כמעט על כל מזון, בדיוק כפי שפרות במשקים מתועשים ניזונות מצואת עופות ומשאריות של תעשיית הבשר, אך אף בעל חיים לא התפתח ושגשג לאורך מיליוני שנים בעודו אוכל מזון שאינו מתאים לו.

החוקרים תמימי דעים שהמין הראשון של אדם הופיע לפני כ-2.5 מיליון שנים באפריקה המשוונית. בתור קרוב משפחה ישיר של השימפנזה, ומאחר שחי באותה סביבה שופעת, ניזון האדם בעיקר על פירות ועלים ולמעשה שגשג במשך מיליוני שנים, כשמן הסתם לא היו לו הצורך ולא היכולת לצוד בעלי חיים גדולים או ללקט ולאכול מזונות צמחיים שדורשים בישול, כמו פקעות עמילניות ודגנים. בני האדם כה שגשגו באפריקה, עד שראיות מראות שתוחלת החיים ירדה כמעט לחצי בסוף התקופה הפליאוליתית ובתקופה הניאוליתית.

באותה תקופה חי המין האנושי בשבטים, כאשר לכל שבט הייתה טריטוריה של כמה מאות קילומטרים מרובעים שבהם כמות הצמחים האכילים הייתה אדירה. מגוון הפירות היה עצום – אלפי מינים שונים שכל אחד הבשיל בתקופה אחרת – ולבני האדם התאפשרה השגת המגוון הרב ביותר, כי ביכולתם גם לצעוד למרחקים ארוכים וגם לטפס בקלות על עצים, כפי שמציגים בני שבטים ילידיים ששרדו עד היום. השבט ידע היכן נמצא כל צמח אכיל בטריטוריה שלו ומתי מבשיל כל פרי. זו הייתה ה"פרנסה" שלו, והמידע הזה היה חלק מהתרבות של השבט שעברה מדור לדור. כמו בימינו, בקיץ היה שפע הפירות גדול יותר, ובחורף, כאשר היצע הפירות פחת, השבט השלים את תזונתו במזונות שזו עונת בשלותם, כמו ירקות עליים, פירות שומניים, אגוזים ופטריות. התפתחות המוח נבעה במישרין מהצורך של האדם לזכור את מיקומם של מינים רבים יותר של פירות, לדעת את זמן הבשלתם ולהנחיל את הידע הזה לצאצאיו, ובאופן זה להגדיל את הטריטוריה שלו מעבר לגבולות יערות הגשם לעומת הטריטוריות המוגבלות של קופי האדם. אין ספק שלצורך השגת מזוננו אנו מסתמכים על יכולתנו השכלית הרבה יותר מבעלי חיים אחרים, מפני שתזונתנו הרבה יותר מגוונת ושיטותינו לאיסוף מזון מגוונות ומורכבות יותר.

אז מה גרם לשינוי התזונתי של האדם? שלושה דברים אירעו לאורך תקופה קצרה יחסית. ההגירה מאפריקה (לפני כ-80,000 שנה), המהפכה הלשונית (לפני כ-70,000 שנה) והתחלת השימוש באש כמקור בישול (לפני כ-50,000 שנה). ההגירה מאפריקה הובילה את בני האדם לאזורים הממוזגים, שבהם הפירות אינם זמינים כל השנה, ומשם לאזורים הקרים, שבהם הפירות זמינים מעט מאוד. המהפכה הלשונית אפשרה לבני האדם את הציד בקבוצה, וכך העניקה ליצור זעיר את היכולת להכניע בעלי חיים ענקיים. וכמובן שהתחלת השימוש באש כמקור בישול אפשרה לבני האדם להסוות את הרתיעה הטבעית שלהם מבשר נא, וכן לחסל את החיידקים והטפילים שמתפתחים בבשר במהירות באזורים החמים באין שיטות לשימור מזון. בכל מקרה, הראיות מראות שציד אמיתי, מתוכנן ומתואם של בעלי חיים גדולים החל רק לפני כ-20,000 שנה, כשהבשר שעליו הסתמכו עד לאותה תקופה היה בעיקר לטאות, חרקים ומכרסמים. גם חוקרים שתומכים בתיאוריית האדם הצייד מודים שמיומנותם של בני האדם בצייד חיות גדולות בתקופות קדומות יותר הייתה עלובה למדי. בנוסף, בשרם של רוב בעלי החיים היבשתיים הגדולים דל מאוד בשומן ועתיר חלבון, ולכן לא יכול להזין מערכת עיכול אנושית, שלא יכולה להפיק אנרגיה מכמויות גבוהות של חלבון וחייבת פחמימות או שומן.

מחקרים בתרבויות שבטיות במאה ה-19 וה-20 ומאובנים מהתקופה הפליאוליטית מראים שבני האדם עדיין הסתמכו על 80% תזונה צמחית לפחות. רק באזורים הקרים הייתה הסתמכות גדולה יותר על מזון מן החי, אך ההתיישבויות באזורים אלה החלו רק בתקופות מאוד מאוחרות, למעשה זמן רב לאחר המהפכה החקלאית. יש לזכור שהתיאוריות הנפוצות בדבר מוצא האדם ותזונתו מנסות להתאים את הממצאים להשקפת העולם של המדענים, שקובעת שהאדם עליון על הטבע. בנוסף, רוב החוקרים הם גברים, שמנסים להאדיר את תפקידו של הגבר הצייד בחברה הקדמונית על פני תפקידה של האישה המלקטת. לא קשה לראות את הדמיון בין השקפת העולם של מדענים אלה להשקפת העולם של הדת, שקובעת שהאדם נוצר כדי לשלוט בטבע, או להשקפת העולם של פילוסופים, שקבעו שלבעלי חיים אין נשמה כדי להצדיק את ניצולם. רצון הקהילייה המדעית להוכיח שהאדם הוא אוכל בשר מטבעו ולכן נמצא בראש פירמידת המזון כשכל העולם נתון לרגליו למשול בו כראות עיניו לא שונה מרצונה לפני 100 שנה להוכיח שמוצא האדם מאסיה או מאירופה, מתוך רתיעה מהאפשרות שהם עצמם התפתחו מהאדם השחור ה"נחות". האנתרופולוגים הנודעים לואיס ומרי ליקי, כשביקשו לחקור את האפשרות שמוצא האדם מאפריקה, לא קיבלו תמיכה מהקהילייה המדעית אלא זלזול ונידוי.

בד בבד עם התפשטות הציד החלה הסתמכות הולכת וגוברת על חקלאות. עד המהפכה החקלאית הכחיד האדם למעלה ממחצית היונקים היבשתיים הגדולים. דוגמה בולטת לכך היא ההתיישבות האינדיאנית ביבשת אמריקה, כששבט שמנה על פי הסברה כמה מאות אנשים בלבד חצה לראשונה את מישורי הקרח בין סיביר לאלסקה ותוך כאלף שנים בלבד יישב את כולה עד פטגוניה בדרום אמריקה בעודו משמיד כ-80% מהיונקים היבשתיים הגדולים. אין הוכחה גדולה יותר מזו שבני אדם לא יכולים להסתמך על ציד כמקור עיקרי למזון.

המהפכה החקלאית (לפני כ-10,000 שנה) הובילה להסתמכות על יבול דגן בודד (חיטה באירופה, אורז באסיה, תירס באמריקה), וראיות מאותה תקופה מראות על צמצום ניכר בקומתם הממוצעת של בני האדם והפחתה נוספת בתוחלת החיים. למעשה, רק בתחילת המאה ה-20 שבה תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם ועברה את זו שממנה נהנו במשך מיליוני שנים, ובכמה ארצות מתפתחות עשתה זאת רק בתחילת שנות השבעים. ההנחה שתוחלת החיים של בני האדם הקדמונים הייתה נמוכה מאוד אינה מתיישבת עם הפיזיולוגיה שלנו, כשהגיל הממוצע לקבלת וסת עמד על 17 עד תחילת המאה ה-20. זאת ועוד, קופי האדם שדומים לנו מבחינה פיזיולוגית נהנים באורח החיים הטבעי להם מתוחלת חיים ארוכה.

תזונת האדם בעידן המודרני, עד ל-50 השנה האחרונות, עדיין התבססה בעיקר על מזון מן הצומח. טרם התפשטות השימוש בנפט והסבסוד הממשלתי למזון מן החי, היו הבשר ומוצרי החלב יקרים מכדי שרוב האוכלוסייה תוכל לצרוך אותם מדי יום, ובטח שלא שלוש פעמים ביום. רוב האנשים אכלו בשר רק בחגים או באירועים חגיגיים. שוב, הסיבה היחידה הייתה כלכלית, אף משפחה לא מצאה היגיון כלכלי בהאבסת בעל חיים למזון, כאשר כמות הקלוריות שניתנת לבעל החיים גבוהה פי כמה וכמה מהכמות שמתקבלת משחיטתו. דוגמה יותר סבירה לאכילת בשר היא של המשפחה הסינית, שהאכילה את כלב המשפחה בשיירי המזון שלה ואז שחטה אותו בסעודת החג.

אף על פי שבני האדם הסתמכו בעיקר על דגנים ופקעות, כל אחד ידע באופן אינסטינקטיבי שפירות וירקות הם המזון הטוב ביותר לאדם. איש לא מנע מעצמו את המזונות האלה מתוך חשש שהם לא בריאים או לא נקיים, וכל אימת שהפירות היו זמינים, בני האדם אכלו מהם בהנאה רבה. השינוי החל בסוף המאה ה-19, לאחר שהמדען לואי פסטר פרסם את "תיאוריית החיידקים גורמי המחלות" שלו, ועורר פחד מחיידקים שהתפתח לבעתה בלתי נשלטת שנמשכת עד עצם היום הזה. הפחד הזה הוביל את הממסד הרפואי להמליץ על בישול כל המזונות כאמצעי לשמירה על הבריאות. בני האדם החלו לבשל את התפוחים שלהם, את העגבניות שלהם וכל מזון אחר. לנוכח ההשפעה העצומה של הרופאים על החברה הפך בישול הפירות והירקות לנורמה המקובלת.

כיום צוברת פופולריות דיאטה שמכונה "דיאטת האדם הקדמון" או "דיאטה פליאוליתית". יש לציין שכאשר שוחרי הדיאטה מדברים על תזונה פליאוליתית הם לא מתכוונים לתזונת האדם הקדמון מזה עידן ועידנים, אלא רק לתזונתו בתקופה הפליאוליתית המאוחרת, וגם זאת, כמובן, רק בקרב תרבויות מסוימות שחיו באקלים קר מדי או סבלו מעידן קרח. בכל מקרה, ההמלצות התזונתיות של שוחרי הדיאטה אינן מתיישבות עם השכל הישר, כשהן כוללות מלבד בשר וירקות (שעליהם הסתמך כביכול האדם הקדמון) גם אכילה בלתי מוגבלת של שמנים כמו זית וקוקוס, ושומן מן החי כמו חמאה ושמנת, שכמובן לא היו זמינים לאדם הקדמון בשום תקופה. בנוסף, חרף האיסור לאכול דגנים מסוימים מאפשרת הדיאטה לאכול אורז ופקעות עמילניות, לאו דווקא מתוך סיבה הגיונית כלשהי, אלא יותר כי איש לא יוכל לשרוד על הדיאטה הזו לאורך זמן מבלי לאכול פחמימות, שהן מקור הדלק המועדף על גוף האדם. אחת הדרכים של שוחרי התזונה הפליאוליתית לחזק את טענותיהם היא במחקרים על ציידים-לקטים מודרנים, שתזונתם מתבססת במידה רבה על מזון מן החי. אך הם שוכחים לציין ששבטים אלה לא חיים במצב אופטימלי ולא מתגוררים באזורים המתאימים לאדם. בטבלה זו לדוגמה שעליה הם מסתמכים כראיה למה שאכלו אבותינו, ניתן לראות את שבט ה!קונג, שחיים בכלל במדבר קלהארי, לכן אין פלא שחסרים להם פירות בתזונה; שבט הנוקאק, שאמנם חי ביערות העד של ברזיל, אך אוכלוסייתו מונה כיום כ-200 איש בלבד בשל הצמצום האדיר בשטח המחייה שלו, שעליו השתלטו מטעי קקאו, חוות בקר ושאר מתיישבים, ולכן בני השבט הזה נאלצים לאכול מה שיש, אך עדיין אוכלים 40% מהקלוריות שלהם מפירות; ושבט ההיווי, שבכלל לא חיים יותר כציידים לקטים, וכבר מתחילת המאה ה-20 השתלבו במדינת קולומביה כאזרחים לכל דבר. אף על פי כן, גם שבטים שחיים במדבריות כמו הבושמנים וה!קונג, עדיין כוללים בתזונתם 85 ו-105, בהתאמה, מיני צמחים אכילים. לעומתם, שבטים שחיים באזורים הטרופיים, כמו תושבי גיניאה החדשה, כוללים בתזונתם מאות רבות של צמחים אכילים.

לסיכום, בני האדם לא עברו כל שינוי פיזיולוגי או גנטי שגרם למערכת העיכול שלנו ולגופנו להיפגע מסוכר הפירות ולשגשג על מזונות מבושלים. בשורה התחתונה, בני האדם מסתמכים על תזונה מבושלת רק למשך 1% בקירוב ממיליוני שנות הקיום של המין האנושי (וגם זאת, רק בתרבויות אנושיות שעזבו את האזורים הטרופיים), ומסתמכים על שיעור גדול של מזונות מן החי ומזונות מעובדים רק בעשרות השנים האחרונות, שהם כאין וכאפס לעומת מיליוני שנות האבולוציה האנושית. אך אין כמעט כל צורך להסביר זאת במונחים מדעיים, נסו והיווכחו. היפרדו לשלום מהמזונות שאינם מתאימים לבני האדם, שגורמים לכם לסוכרת, סרטן, אסתמה, אוסטיאופורוזיס ואינספור אי נעימויות. בססו את תזונתכם על פירות וכל כאבי הראש, בעיות העיכול, התשישות והמיחושים השונים שחונכנו לחשוב שהם חלק מהחיים, פשוט ייעלמו. אל תוותרו על אריכות ימים ועל איכות חיים אמיתית תמורת "הנאה קולינרית", שאינה אלא תוצר של תרבות והרגל.

ספרות מומלצת וקישורים בנושא: רובים חיידקים ופלדה/התמוטטות/השימפנזה השלישי/The World Until Yesterday – ד"ר ג'ארד דיימונד; Left in the Dark – טוני רייט. אטלס היסטורי של העולם – אורן נהרי; An Unnatural order – ג'ים מייסון; קניבלים ומלכים – מרווין האריס; The 80/10/10 Diet – ד"ר דאגלס גרהם; דיאטת השלום העולמי – ד"ר וויל טאטל; מחקר סין – ד"ר קולין קמפבל; So Much for the Hunter/gatherer Theory; תזונה ותוחלת חיים; ?Are Humans Designed To Eat Meat.

הגב

83 תגובות ב "תזונת האדם – סקירה היסטורית"

הרשמה לעדכונים
avatar
3000
שרון
Guest
שרון

שימפנזים הם אוכלי כול. הם ניזונים בעיקר מפירות, שבהם תופסים מקום חשוב מינים טרופיים שונים. כמו כן הם אוכלים עלים, ניצני עלים, גבעולים, תפרחות, קליפת עץ, שרף עץ, ולעתים אף מעט עפר. הם משלימים את תזונתם מן החי, בליקוט חסרי חוליות, שוד ביצים מקיני ציפורים, רדיית דבש מקיני דבורים, וציד יונקים קטנים. הם עשויים לבלות שעות ארוכות בשליית טרמיטים מתוך תליהם. שימפנזים מצויים בטבע נצפו כשהם צדים קופים קטנים מהם, וכן עופרי קודו משורטט, צביונים וגורים של חזירי יבלות. בשר ציד מהווה לכל היותר 3% מתפריטם של שימפנזים מצויים בטבע, אך הוא מוערך מאוד על-ידם ויש לו חשיבות חברתית.

ווסטון
Guest
ווסטון

ווסטון פרייס במחקרו המפורסם בשנות ה-30 לא מצא ולו חברה ילידית-מסורתית אחת שאינה ניזונה (גם) ממוצרים מן החי. או במילים אחרות – הוא לא מצא ולו חברה אחת (בריאה) החיה על מזון צמחי בלבד.
הנה ציטוט:
As yet I have not found a single group of primitive racial stock which was building and maintaining excellent bodies by living entirely on plant foods.

תגותבתכם?

ווסטון
Guest
ווסטון

מה הבעיה? הנה המשך הציטטה:
I have found in many parts of the world most devout representatives of modern ethical systems advocating the restriction of foods to the vegetable products. In every instance where the groups involved had been long under this teaching, I found evidence of degeneration in the form of dental caries, and in the new generation in the form of abnormal dental arches to an extent very much higher than in the primitive groups who were not under this influence.
ווסטון פרייס באופן ברור טוען שתזונה צמחית בלבד אינה מספקת לבריאות טובה.

ווסטון
Guest
ווסטון

אתה מפספס את הנקודה.
אני מתייחס לאוכלוסיות הילידיות שפרייס מצא כבריאות. בכולן, מוצרים מהחי הם חלק נכבד בתפריט – חלב, ביצים, בשר, דגים, וכו'.

פרייס טוען לפחות בשלושה מקומות בספר (אחד הבאתי למעלה) שהוא לא מכיר שום חברה ילידית בריאה בה לא אוכלים מוצרים מן החי.

כשהוא מטפל בילדים עם תזונה לקויה מה הוא נותן להם לאכול? מוצרי חלב ובשר.

שלושים בננות ליום? לא אצל ווסטון פרייס.

ווסטון
Guest
ווסטון

כדאי שתקרא מחדש את הספר. הספר כולו הוא שיר הלל לבריאותם הפיזית והמנטאלית העילאית של החברות הילידיות אותן חקר המחבר (אותן אלו ששמרו על תזונתן המסורתית, כמובן).
הנה דוגמה אחת מני עשרות רבות המתארות את מצבם המצוין של אנשי החברות הילידיות החיות על פי תזונתן המסורתית (הציטוט לגבי תושבי איי מיצר טורס):
It would be difficult to find a more happy and contented people than the primitives in the Torres Strait Islands as they lived without contact with modern civilization. Indeed, they seem to resent very acutely the modern intrusion. They not only have nearly perfect bodies, but an associated personality and character of a high degree of excellence. One is continually impressed with happiness, peace and health while in their congenial presence.

וכאמור, בכולן אוכלים מוצרים מן החי.

שי דוידוביץ
Guest
שי דוידוביץ

ווסטון, crur אנשים שפעילים גופנית הם בכושר טוב יותר ויותר חטובים. מזה להגיע למסקנה שהתפריט שלהם בהכרח מושלם וצריך לחקות אותו במדויק או שהם מממשים את פוטנציאל הבריאות ותוחלת החיים – מסקנות דמיוניות מאוד. גם זה שפרייס לא תאר חברה שתזונתה מושלמת לא מעיד שאי אפשר לשפר את התזונה מעבר למה שמצא.

פרייס לא היה שמח לדעת שישתמשו בשמו כדי לקדם צריכת המבורגרים ולהתנגח במי שמקדם צריכת מזון טבעי לא מעובד (למשל כי מועצת הבקר האמריקאית מממנת את אגודת ווסטון פרייס – כפי שפרסם פרופ' קולין קמפבל).

ווסטון
Guest
ווסטון

שי, אתה יכול להביא עדויות המראות שפרייס טועה. זכותך לחשוב שהוא טועה. סבבה.
מה שאתה לא יכול לעשות (ועושים פה באתר) זה לסלף את מה שהוא אמר, ולהשמיט דברים מרכזיים שכן אמר רק בגלל שזה לא מתאים לאג'נדה שלך.

שי דוידוביץ
Guest
שי דוידוביץ

אתה מקשקש שטויות. אם יש לך טיעון רלוונטי למה שכתבתי אתה מוזמן להביא. להשתמש בווסטון פרייס כדי לקדם ג'אנק פוד זה אבסורד ועצוב…

ווסטון
Guest
ווסטון

שי, קח סבון ושטוף את הפה המלוכלך שלך.
בזה הסתיים הדיון שלי איתך.

ווסטון
Guest
ווסטון

אתה יכול להתעלם מהמציאות כרצונך, או לקרוא בצורה הפוכה את מה שפרייס כתב (כפי שהראיתי לך למעלה – פרייס משבח את בריאותם _הכוללת_ של הילידים הניזונים מתזונה מסורתית).

העובדות הן:
1. וסטון פרייס הוא חוקר רציני מאוד שבדק תזונה ילידית בכל רחבי העולם.
2. הוא לא מצא ולו חברה ילידית אחת בה התזונה המסורתית אינה כוללת מרכיבים משמעותיים מן החי.
3. הילידים שבדק, הניזונים כאמור על תזונה הכוללת מרכיבים משמעותיים מן החי – בריאים מאוד.

לסיכום: שלושים בננות ליום – לא אצל ווסטון פרייס ולא אצל חברות ילידיות.
אתה יכול להמשיך להתעלם מהמציאות כמה שאתה רוצה, כאמור.

ווסטון
Guest
ווסטון

הקשר ברור: החברות הילידיות שפרייס חקר נותנות אינדיקציה טובה מאוד למה שאכל האדם הקדמון (ואני לא מתכוון לשוויצרים או לסקוטים).
אם פרייס לא מצא אף חברה ילידית שמזונה היה מהצומח בלבד, ושהחברות שתפריטן כולל מזון מן החי בריאות ושמחות, הרי זה חיזוק משמעותי לטענה שהאדם אוכל מזון מן החי מזה עידן ועידנים.

השימוש במשנתו של וסטון פרייס לחזק את הטענה של "שלושים בננות ליום" הוא מופרך.

ווסטון
Guest
ווסטון

לכן כתבתי "אינדיקציה" ולא "אחד לאחד" או משהו כזה. אבל, חלק מהחברות שהוא מתאר אוכלות תפריט שחלקו (או כולו, למשל בגן האמזונס) בהחלט קדמוני. יש לזכור עוד שבחברות חקלאיות רבות עדיין מלקטים ואף צדים כהשלמה לתזונה.
(אבל אכן, בהחלט יש טעם בדבריך.)

אם מוסיפים לעדותו של פרייס גם עדויות רבות של אנתרופולוגים ששהו אצל ציידים-לקטים שהגיעו עד למאה ה-20 באורח חיים מסורתי – הרי כולם כולל כולם אוכלים מזון מן החי.
כלומר, עדותו של פרייס היא עדות תומכת בהקשר זה.

ווסטון
Guest
ווסטון

כן, את הטענה הזו שלך כבר הבנתי. אני לא מתכוון להיכנס לויכוח לגיבה (אשמח לראות עדויות לכך, כרגע יש… אפס).

בכל אופן, אסתפק בכך שלא תסלף פה באתר את משנתו של וסטון פרייס.

רזאל
Guest
רזאל

כמה שאלות ברשותכם:

1. איך אתם מסבירים את העובדה שאין כיום (או במאה ה-20) אף חברת ציידים-לקטים החיה על תפריט נטול בשר?

2. איך אתם מסבירים את העובדה (וזו עובדה שקראתי בספרים רבים על שבטי ציידים-לקטים) שבשר (מבושל) הינו סוג המזון הנחשק ביותר על בני השבט (לעיתים יחד עם דבש)?

3. איך אתם מסבירים את הגידול העצום בגודל המוח של האדם הקדמון? סליחה, אבל "מיפוי כל עצי הפרי בסביבה" לא מסביר את זה. גם שימפנזים יפיקו תועלת ממיפוי עצי הפרי בסביבתם.

4. האם יש לכם הוכחה לכך שהסוואנות באפריקה גדושות בפירות? למשל, בושמנים בקלהארי אכן מתבססים על אגוז הנקרא מונגונגו ועל סוג של מלון, אך בהחלט אין להם עשרות רבות של פירות לאכול והם גם אוכלים הרבה… בשר ציד. (ד"א, כשהציידים חוזרים – כולם מתחילים לרקוד וכשמלקטי האגוזים חוזרים – נאדה).

5. איך אתם מסבירים את ההבדל הבולט בין מערכת העיכול של בני אדם לאלו של שימפנזים? האם כל ההבדל נוצר רק ב-100,000 השנה האחרונות בהן החל הומו סאפיינס לאכול בשר?

6. לידיעתכם, האינואיטים אוכלים כמעט אך ורק מזון מהחי. לפחות אלו החיים על חופי האוקיינוס הארקטי (צפון קנדה) ובגרינלנד. רובו – בשר נא. האם אתם טוענים ש90-95 אלף שנה הספיקו לאדם להתפתח מתזונה שכולה פירות וירקות לאפשרות לשרוד ולשגשג (כן, יחסית לתנאים הקשים באזור הארקטי – האינואיטים משגשגים) על דיאטה של בשר נא?

רזאל
Guest
רזאל

1. טעות בידכם. במהלך המאה ה-19, ובעיקר במאה ה-20, תועדו עשרות רבות של חברות ציידים-לקטים (אולי מאות). חלקן לא נדחקו לשום מקום אלא חיות במקום בו הן חיו ככל הנראה (לפחות) עשרות אלפי שנים. בכל מקרה, חלק מהחברות האלו חיות בסביבות עשירות למדי, כמו יערות הגשם במרכז אפריקה, דרום-אמריקה, או מלזיה. אלו וודאי סביבות שאמורות להיות עשירות בצמחים ופירות אכילים – על פי תפיסתכם. למרות זאת – בכולן אוכלים בשר, דגים, עופות וחרקים.

2. תשובה לחלוטין לא מספקת. זו אינה "התרשמות" שלי אלא דווח של אנתרופולוגים רבים שהיו, ראו ורשמו. כפי שכתבתי ב-1) ממש לא מדובר רק בסביבות צחיחות.

3. תשובתכם אינה עונה על שאלתי. שימפנזים אוכלים פירות. הרבה פירות. לא עלים. אמור להיות להם אינטרס בדיוק כמו לבני אדם להגדיל את המוח בשביל למפות טוב יותר וכו'. ד"א, ברור לכם שזו סתם ספקולציה פרועה, לא? אם יש לכם בדל ראיה מדעית שתומך בה – אשמח לראות.

4. הקלהארי הוא אזור צחיח, אכן. למרות זאת, גדלים בו עצי באובב, אגוזים ממספר סוגים, פקעות מסוגים שונים ומלונים (ויש עוד). האם זה לא מספיק עבור הבושמנים? מדוע הם משקיעים כ"כ הרבה אנרגיה בציד חיות שהוא פחות יציב ויותר מסוכן? בנוסף, שבט ההדזה בטנזניה אינו חי באזור כה צחיח. יש מסביבו חקלאים לרוב. מדוע הם אינם מסתפקים בפירות? ושבטי הפיגמים ביערות הגשם בקונגו, מוקפים בעצים מכל הכיוונים. מדוע הם צדים בהתלהבות כזו את חיות היער למיניהן?

5. סליחה, אבל כאמור, המזון העיקרי של שימפנזים הוא פירות, מה שלא עולה בקנה אחד עם תשובתכם. הנה ציטוט מויקיפדיה (מקור סביר בהחלט לנושא כזה):
The chimpanzee is an omnivorous frugivore. It prefers fruit above all other food items and will even seek out and eat them when they are not abundant. It will also eat leaves and leaf buds. Seeds, blossoms, stems, pith, bark and resin, insects and meat make up the rest of its diet
ובהקשר זה: האם תוכלו להפנות אותי למאמר מדעי (או מקור אמין אחר) שמסביר את תהליך השינוי שעברה מערכת העיכול של האדם (בהשוואה לשימפנזים) כתוצאה של אכילת פירות מוגברת?

6. המאמר שלכם על האינואיטים רצוף בשגיאות אך אין בידי זמן מספיק לתקנו. האינואיטים בהחלט משגשגים בתנאים הקשים של האזור הארקטי. גיל ממוצע בהקשר הדיון שלנו הוא לא רציני, כפי שאתם מבינים, אני מקווה. אנשים לא מתים שם בגיל 19 מהתקף לב או סכרת. איני טוען שבריאותם של האינואיטים היא הטובה בעולם. אבל מספיק שיש שם לא מעט שהגיעו לגיל 60 ו-70 בשביל להוכיח שאדם יכול לחיות על דיאטה ש95% ממנה ויותר הוא בשר (ותשכחו מהקיץ, פירות, וכו'. זה נכון לחלקים מאלסקה אבל לא לצפון קנדה וגרינלנד). אני שואל שוב: האם אתם טוענים שבכ-90,000 שנה האבולוציה הצליחה להפוך בני אדם ממצב של אי אכילת בשר בלבד למצב שניתן להתקיים עד גיל 60 ויותר מאכילה רק של בשר?

רזאל
Guest
רזאל

1. נו, באמת… יש תיעוד מוקדם יותר משל פרייס. כמה וכמה מקורות. סטפנסון ואחרים היו אצל האינואיט בסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20, גם פרנץ בועז היה אצלם ב-1882 בערך. אלפרד וואלאס היה באמזונס ב-1848 ופגש שם אינדיאנים ציידים-לקטים, ויש עוד הרבה. ווסטון פרייס הוא פסיק קטן, אם בכלל, באנתרופולוגיה. עם כל הכבוד, יש לכם עוד הרבה מה ללמוד בתחום.
הנה למשל סרט על ציידים-לקטים בדרום-אמריקה, ממש מהשנים האחרונות. לא תמצאו שם חקלאים.
https://www.youtube.com/watch?v=9SW0jzXTS6A

2. טוב, אי אפשר להסיק מה היה לפני 50,000 או 500 אלף שנה אבל אם כ-ל הציידים-לקטים המוכרים אוהבים מאוד בשר, אז יש בעיה בטיעון שלכם. אתם יכולים לטמון את הראש בחול ולחכות להוכחות (שאתם יודעים שלא יגיעו) אבל המידע הטוב ביותר שיש לנו היום מראה שבשר אהוב מאוד וזה לא מסתדר עם התאוריה שלכם.
ד"א, הפיגמים ביערות הגשם בקונגו חיים בשכנות לכפרים של שבטי חקלאים. מדי פעם הם יוצאים מהג'ונגל ומתיישבים קצת ליד הכפר. הם חושקים בבננות, מנגו, אורז, ושאר הגידולים שיש לכפריים להציע להם (ואין להם בג'ונגל "השופע") ובתמורה הם נותנים לכפריים משהו שהכפריים משתוקקים אליו מאוד ורק לפיגמים יש להציע: בשר.

3. אוקי, אז אין לכם תאוריה אפילו, סתם ספקולציה. אז הנה התאוריה, לדיעתכם, שמסבירה את האינטרס של בני האדם: לפני כמה מיליוני שנים, היה שינוי אקלימי ויערות הגשם במרכז אפריקה נסוגו מאוד. אותם טרום-שימפנזים שחיו ביערות שנעלמו נאלצו לרדת מהעצים ולהתחיל לחיות בסוואנה. אלו היו אבותינו. טרום-השימפנזים שנשארו ביערות הגשם שנותרו – הם השימפנזים של היום.
אבותינו שנאלצו לשנות את אורח חייהם מהקצה אל הקצה עברו סדרה ארוכה של הסתגלויות ושיפורים. זה הגיוני – היה עליהם להסתגל לסביבה חדשה. השימפנזים נשארו במקומם ולכן לא השתנו הרבה.

4. כל הציידים-לקטים (למעט חריגים נדירים) נעים בשטח גדול של עשרות ומאות קילומטרים רבועים. נתתי לכם דוגמה של בושמנים (מדבר) הדזה (סוואנה) פיגמים (יערות הגשם). כולם צדים בהתלהבות. נו?

5. לא ענית לי על כך ששימפנזים, בניגוד למה שכתבת, מעדיפים פירות ולא עלים. בנוסף, לא ביקשתי תאוריה מוכחת, ביקשתי תאוריה כלשהי להסבר השינוי במערכת העיכול של בני אדם בהשוואה לשימפנזים על בסיס צריכת בלעדית של פירות. אתה מכיר תאוריה כזו שנהגתה על ידי מדען מוכר?

6. אתה מתחמק. יש המון – ים – של חומר על אינואיטים. ווסטון פרייס זה טיפה לא במיוחד נחשבת. אתה רוצה לטעון שאין אינואיטים שהגיעו – נגיד במאה ה-19 – לגיל המכובד של 60?

שמע, ידידי, אתה יכול להפסיק לענות כאן. נראה לי שלא אגיב יותר. מיציתי את הדיון. התאוריה שלכם על האדם הקדמון כאוכל פירות בלבד לא מחזיקה מים. לא ענית לי בצורה קרובה למספקת על אף אחת מהטענות (ואלו רק חלק מהטענות נגד התאוריה הזו, אני מניח).
מציע לך לקרוא קצת אנתרופולוגיה. יש חיים מעבר לווסטון פרייס, תאמין לי. קראתי עשרות ספרים בנושא…

רזאל
Guest
רזאל

חבוב, התחלת להתחצף? מה קרה? מרגיש שאתה מפסיד את הויכוח אז אתה מנסה לעשות ממני אידיוט בשביל שתוכל להדחיק את הדברים שכתבתי?
אם היית קורא משהו מעבר לווסטון פרייס היית מבין שציידים-לקטים זה ספקטרום. לחלקם יש חקלאות ברמה מסוימת (מטפחים גנים). עדיין, הם ציידים-לקטים.
כמו שאתה שם לב, הם צדים קופים, ולא מגדלים חזירים כ"מקצוע" אלא כחיית מחמד או תחביב.

יפה, עכשיו יש לך גם דעה על הפיגמים מבלי שקראת עליהם דבר וחצי דבר?

ויש לך כבר תאוריה מסודרת שהמצאת על המקום כהמשך לתיאוריה שלי… וואו, לפני רגע לא ידעת עליה דבר, ועכשיו יש לך כבר תאוריה מתוקנת (של מה שלא הכרת לפני 5 דקות). אתה ממש זריז. ממציא תאוריה שלמה בזמן שלוקח לאחרים לתקוע נוד. אבל התוצאה דומה: התאוריה שלך מסריחה.

ילד, אתה בוסרי מדי מכדי שאבזבז עליך את זמני. את התשובות (שאין לך) לשאלות שלי – קיבלתי. אני סיימתי עם הבלוג שלך.
היה שלום, ופעם הבאה אל תתחצף – אתה יוצא מזה לוזר.

שי
Guest
שי

שלום,
מאמר מצויין.

שאלה – כתבתם:
"וכמובן שהתחלת השימוש באש כמקור בישול אפשרה לבני האדם להסוות את הרתיעה הטבעית שלהם מבשר נא, וכן לחסל את החיידקים הקטלניים שמתפתחים בבשר במהירות באזורים החמים באין שיטות לשימור מזון."

נראה לי שלא החיידקים הם הבעיה. החיידקים רק מפרקים את הבשר לתרכובות, שחלקן מזיקות. זה כמו שגם האנזימים בגוף מפרקים את המזון לתרכובות שחלקן מזיקות, אבל לא נגיד שהאנזימים הם קטלניים, נכון?

שי
Guest
שי

שלום,
מאמר מצויין.

שאלה – כתבתם:
"וכמובן שהתחלת השימוש באש כמקור בישול אפשרה לבני האדם להסוות את הרתיעה הטבעית שלהם מבשר נא, וכן לחסל את החיידקים הקטלניים שמתפתחים בבשר במהירות באזורים החמים באין שיטות לשימור מזון."

נראה לי שלא החיידקים הם הבעיה. החיידקים רק מפרקים את הבשר לתרכובות, שחלקן מזיקות. זה כמו שגם האנזימים בגוף מפרקים את המזון לתרכובות שחלקן מזיקות, אבל לא נגיד שהאנזימים הם קטלניים, נכון?

הי שי 🙂

ההשוואה שלך אינה נכונה. אין כל קשר או דמיון בין חיידקים לאנזימים.

חומצת הקיבה של בעלי חיים קרניבורים מסוגלת בקלות להרוס חיידקים פתוגניים שנמצאים בגוויות המרקיבות שהם אוכלים, אך חומצת הקיבה שמיוצרת אצלנו בני האדם חלשה הרבה יותר ולכן לחיידקים אלו יש פוטנציאל לגרום לנו לחולי.

הי 🙂
השוואה לאנזימים היא משנית לטיעון… אולי השאלה שלי לא היתה מספיק ברורה.
לפי תפיסת הבריאות הטבעית (או ההיגיינה הטבעית, או הטבעונות.. יש לזה כל מיני שמות.. גם 80-10-10 באה מגישה זו), המחלות הן לא תוצר של תקיפת חיידקים "פתוגניים". החיידקים נמצאים שם כי הם מפרקים רקמה אורגנית מתה. המחלות הן פעילות של הגוף לסילוק חומרים מזיקים ולתיקון הנזקים שהם גרמו. בפירוק של בשר (על ידי החיידקים, כלומר בתהליך הרקבון) משתחררות חומצות מזיקות. הן אלה שמזיקות, ולא החיידקים…
מסכימים?

שי דוידוביץ
Guest
שי דוידוביץ

אז שוב, לגבי "חיידקים רבים שמפרישים רעלנים מסוכנים" – האם החיידקים אכן מפרישים את הרעלנים, ומשתמע מכך שהחיידקים עצמם הם הבעיה – או שהחיידקים פשוט מפרקים את תרכובות הבשר (רקבון), כך שמשתחררים לסביבת הגוף הרעלים שנמצאים בתרכובות הבשר? לדוגמה הגופרית שחומצה האמינית מתיונין?

שי דוידוביץ
Guest
שי דוידוביץ

הבעיה עם אותומידע באינטרנט (וגם לא באינטרנט) היא שהוא יוצא מראש מתוך האמונה שהידקים הם הבעיה – ולא החומר שהם מפרקים – המצע שעליו הם נמצאים. הרי החידקים הם תוצר של המצע הזה, הם חלק ממנו, צומחים ממנו.
אם הבעיה היתה החיידקים, ולא הבשר עצמו, אז בישול הבשר היה מפחית מהנזק של הבשר. אבל (כפי שכותב גם גרהאם למשל) שריפת הבשר המרקיב אש לא הופכת את הבשר לפחות מחליא, למעשה היא משנה את התרכובות כך שהן נעשות עוד יותר רעילות, אבל שינוי הבשר גורם לכך שהגוף שלנו מזהה פחות טוב את החומר ויותר מתקשה להפריש אותו. מכיוון שדחיה (אלרגיה) והפרשות נתפסות כמחלות רעות – יש תפיסה ששריפת האול משפרת אותו.
אבל כמו שבן אורי אומר – קקי מבושל לא יותר טוב מקקי לא מבושל.
הבעיה היא לא החיידקים, והשריפה באש לא עושה את הבשר הרקוב לפחות מזיק – להיפך.

שי
Guest
שי

אני מעדיף תגובות ענייניות ולא הצהרות כלליות לא רלוונטיות.

הגבתי לזה שכתבתם "התחלת השימוש באש כמקור בישול אפשרה לבני האדם… לחסל את החיידקים הקטלניים שמתפתחים בבשר במהירות באזורים החמים באין שיטות לשימור מזון"

כלומר אתם מעלים כאן טענה בעד בישול – שבישול לטענתכם מפחית נזק פוטנציאלי מחיידקים שהם לדעתכם מסוכנים, קטלניים.

הסברתי למה נראה לי שזה לא נכון, החיידקים הם לא הבעיה, ובישול לא עוזר.
אם יש טענות לגופו עניין אשמח לשמוע, ראיתי שבדרך כלל אתם עונים מאוד יפה ולעניין.

יום נעים 🙂

ח.ע מראש העין
Guest
ח.ע מראש העין

רגע, יש תגליות שסותרות את מה שכתוב אצלכם.
מסתבר שכבר לפני 400,000 שנה עשו על האש.
מה זה אומר לגגבי התיאוריה שעליה אתם מבססים את התזונה שלכם והאם בעקבות זאת "תעשו חושבים" ותשנו את השיטה?

הומו סאפיינס
Guest
הומו סאפיינס

אתם כותבים
"שאנחנו יודעים בוודאות שכאשר יצא ההומו ספייאנס מאפריקה לפני כמאה אלף שנים, כשביכולתו לבשל בשר באש, קרו שני דברים: 1. היכולת שלו להשתמש באש וכך לאכול מזונות שלא טבעיים לו גרמו לאוכלוסיה שלו לגדול ולהתפשט במהירות בכל רחבי כדור הארץ. 2. חוסר היכולת שלו לקבל מספיק קלוריות מבשר בעלי החיים, בגלל שהם מורכבים בעיקר מחלבון שגופנו לא יכול לנצל כאנרגיה, גרם לו להכחיד חלק גדול מבעלי החיים היבשתיים משום שנאלץ לאכול רק את החלקים השומניים שבהם ולכן להרוג כמות גדולה הרבה יותר משכל טורף היה עושה. "
לפי מה שאני מבין, אם השינוי התזונתי הביא לגדילה והתפשטות, הרי שהוא מהווה הצלחה אבולוציונית (שהרי, תפקיד האבולוציה הוא להתרבות ולגדול)
מכאן, שהשימוש בבישול הוא מבורך והוא מקור הגידול.
מה רציתם, שהאדם לא ישתמש באש ויכחד על ידי בעלי חיים אחרים?

wpDiscuz