הפרכת מיתוסים – סידן

מנין צמחונים וטבעונים מקבלים את הסידן שלהם? האם לא צריך לאכול מוצרי חלב כדי להשיג מספיק סידן? התשובה היא שבפירות וירקות יש די והותר סידן לצרכינו. השאלה היא מדוע אנו לא סופגים את הסידן שבמזון ומהם הגורמים שבגללם אנו מאבדים סידן מגופנו.

סיבות נפוצות לבעיות ספיגה ואיבוד סידן:

1. תזונה עתירת חלבון מהחי – הסידן הוא מינרל בסיסי, והגוף משתמש בו כל אימת שרמת החומציות עולה כדי לנטרל אותה. תזונה עתירת חלבון ואכילת מזונות שמייצרים חומציות כמו בשר, מוצרי חלב ורוב סוגי הדגנים מכריחה את הגוף להפריש סידן מהעצמות כדי לנטרל את החומצה. הראיה לכך היא שהאינואיטים, שתזונתם מבוססת בעיקר על מזון מהחי והם אוכלים את כמות החלבון והשומן הגבוהה בעולם (400-250 גרם חלבון ו-2,000 מ"ג סידן ליום), סובלים מהשיעור הגבוה בעולם של אוסטיאופורוזיס. למשקאות ממותקים כמו קולה, המבוססת על חומצה זרחתית, גם יש השפעה חומצית גדולה.

בנוסף מזונות מהחי מכילים כמות גדולה מהמינרל זרחן. לזרחן ולסידן יש נטייה להיקשר אחד לשני בגלל המטענים ההפוכים שלהם וכך נוצרת מולקולה גדולה מידי שלא מאפשרת מעבר דרך התעלות במעי הדק.

2. צריכת חומרים שמפריעים לספיגה במעי כמו קפאין (קפה, תה, קולה, שוקולד), אלכוהול, ניקוטין (עישון) וכמות גדולה של חומצה פיטית וחומצה אוקסלית.

3. צריכת מלח שולחני ומוצרים עתירי נתרן גורמת לתחרות של הנתרן עם הסידן על ספיגה חוזרת באבוביות הכליה.

4. תזונה עתירת שומן – השומן יוצר תרכובות בלתי מסיסות עם הסידן ומפריע לספיגתו במעי.

5. ויטמין D, שנוצר בזמן חשיפה לשמש, הוא מרכיב חיוני במטבוליזם של סידן. לאנשים שלא נחשפים לשמש יש סיכוי גבוה יותר לחלות באוסטיאופורוזיס וברככת עצמות.

6. פעילות גופנית היא מרכיב חשוב במטבוליזם של סידן. אנשים לא פעילים נוטים להפריש סידן בשתן. הראיה לכך היא האסטרונאוטים, שבמהלך שהייתם בחלל ללא תנועה מאבדים כמויות גדולות של סידן.

7. תרופות רבות גורמות להפרעה בספיגה ולהפרשת סידן מוגברת כמו לדוגמה סטרואידים, אנטיביוטיקות מסויימות, נוגדי חומצה, תרופות משתנות, תרופות חומציות כמו אספירין ובנוסף שימוש בסמים המעלים את רמת חומציות הגוף.

8. היפוכלורידריה (תת חומציות בקיבה) ונטילת תרופות שמנטרלות את חומציות הקיבה (לסובלים מאולקוס). חומצת הקיבה חשובה לספיגת מינרלים במעי הדק.

9. לחמצן שאנו שואפים יש השפעה בסיסית על הגוף. שאיפת אוויר מזוהם גורמת לגוף להשתמש בסידן כדי לפצות על כך.

10. לכלור במי השתייה יש השפעה חומצית על הגוף שגורמת לגוף להפריש סידן.

11. לחץ נפשי וחוסר מנוחה מפריעים לעיכול, וכתוצאה מכך למטבוליזם של הסידן.

12. לגוף יש יכולת לספוג כמות מסוימת של סידן. אם ניטול תוסף תזונה שכמות הסידן בו גבוהה מזו שהגוף יכול לספוג, הוא לא יספוג אותה אלא יסלק אותה והדבר יעמיס על מערכות הפינוי.

13. הפרעות עיכול ומחלות מסוימות כמו סיסטיק פיברוזיס ומחלות מעי דלקתיות. ניתוחי שרוול הם עוד סיבה לחסר תזונתי בסידן (ונוטריאנטים אחרים).

להלן מסמך מתוך אתר ארגון הבריאות העולמי (WHO) שמסביר ששלושת הגורמים שמשפיעים על כמות הסידן שמופרשת בשתן הם- חלבון מהחי, מלח (נתרן) וויטמין D. על פי מסמך זה ההערכה היא שבתזונה דלת חלבון ודלת נתרן יש צורך ב-450 מ"ג סידן ליום, ובתזונה דלת חלבון או דלת נתרן יש צורך ב-600 מ"ג סידן ליום, לעומת ההמלצה המקובלת של 1,000 מ"ג סידן ליום לכולם. רמה טובה של ויטמין D מעלה את שיעור הספיגה ומאפשרת צריכה אף נמוכה יותר. כל זאת כמובן כשהתזונה מאוזנת, מכילה מספיק קלוריות ואין בעיות ספיגה מסיבות אחרות. ראו עמודים 82-78:
http://libdoc.who.int/publications/2004/9241546123.pdf

 

3
הגב

avatar
3000
2 Comment threads
1 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
1 Comment authors
יוניצוות האתרטבעוני Recent comment authors
  Subscribe  
הרשמה לעדכונים
יוני
Guest
יוני

אני מניח שמה שכתוב נכון אבל ה"ראיה לכך" מעת פשטנית. אינואית גם חסופים פחות לשמש כיוון שהם גרים בסביבה קרה וערם מכוסה 24/7. אז איך מבדילים בין הפרמטרים? אותו דבר לגבי אסרונאוטים – נכון שהם בתנאי מיקרו קבידה אבל הם עושים הרבה פעילות גופנית יזומה מסיבות בריאותיות. איך נבדיל בין חוסר הכבידה / חוסר היעילות של הפעילות הפיזית / וחוסר החסיפה לשמש (לא ראיתי מרפסות שיזוף בחלליות).
כמו כן לא הבנתי את הקשר בין "לחמצן …. השפעה בסיסית" לזיהום אוויר (שברור שאינו בריא) שיכול להיות מורכר מהרכבים שונים של חומרים מזיקים.

טבעוני
Guest
טבעוני

הדוגמה עם האסטרונאוטים לא לגמרי מדויקת, כי הם שרויים גם בתנאי חוסר כבידה, המהווים פקטור משמעותי באובדן מסת עצם.