זה מעורר אתכם? – ד"ר דאגלס גרהם

הוועד האולימפי הבינלאומי אסר על אלפי חומרים בגלל ההשפעה משפרת הביצועים המשוערת שיש להם. אף שחלק מהם משככי כאב, חלקם אנטיהיסטמינים וחלקם סטרואידים אנבוליים, רוב החומרים האסורים האלה נכללים בקטגוריית החומרים המעוררים. איך פועלים חומרים מעוררים? האם הם מגבירים או מרוקנים את האנרגיה שלכם? למה אנחנו מרגישים יותר אנרגטיים לאחר השימוש בחומרים מעוררים? מהי ההשפעה שלהם על הביצועים? האם חומרים מעוררים משפיעים על הבריאות שלנו? האם כל החומרים המעוררים זהים? האם חומרים מעוררים מעודדים ביצועי שיא? האם בשר הוא מזון חיוני לספורטאים או חומר מעורר נוסף?

איך פועלים חומרים מעוררים?

ראשית חשוב לציין עיקרון בסיסי; חומרים מעוררים לא מעוררים. זו תהיה פעולה, וחומרים מעוררים לא יכולים לבצע פעולה. רק יצורים חיים יכולים לבצע פעולות. חומרים מעוררים לא מבצעים כל מלאכה או פעולה; הגוף מבצע זאת. הפעולה האפשרית היחידה של החומר המעורר היא פעולה כימית. לדוגמה, אם יש חומצה בחומר, היא עלולה לצרוב אתכם.

כשחומר מעורר נכנס לגוף, הגוף מבצע פעולה בהתאם לכך. הפעולה שמבצע הגוף צפויה למדי במקרה של חומרים מעוררים. צפויה העלאת לחץ הדם, הדופק, חום הגוף וקצב הנשימה. בלוטות יותרת הכליה מגיבות בפרץ אדרנלין שמוביל לקליטה מוגברת של סוכר מזרם הדם לשרירים. כלי הדם ההיקפיים הקטנים מתכווצים, בעוד כלי הדם הפנימיים הגדולים מתרחבים. חושינו – הראייה, הריח, המישוש, הטעם והשמיעה – מתכוננים לתגובת הילחם-או-ברח, ותפקוד קבוצות השרירים הגדולות מוגבר על חשבון השליטה המוטורית העדינה.

האם חומרים מעוררים מגבירים או מרוקנים את האנרגיה שלכם?

בעיקרון, תחת השפעת החומרים המעוררים, העידון מוחלף בכוח, השליטה העצבית מוחלפת בעמידות, אך בשורה התחתונה יש פגיעה ביעילות. אנחנו מודדים אנרגיה בקלוריות. כל החומרים המעוררים מגיעים בצורות שלא מספקות קלוריות, ולכן לא יכולים לספק אנרגיה. יש גם מזונות בעלי ערך קלורי שמעניקים השפעה מעוררת. ההשפעה המעוררת לא מגיעה מהקלוריות אלא מחומרים מסוימים במזון. אם לקלוריות הייתה השפעה מעוררת, הרי שכל מקורות הקלוריות היו מעניקים השפעה מעוררת מסוימת, אך מן הסתם זה לא נכון. מכאן שהמסקנה היא שחומרים מעוררים מרוקנים את מאגרי האנרגיה של הגוף.

למה אנחנו מרגישים יותר אנרגטיים לאחר השימוש בחומרים מעוררים?

שחרור אנרגיית מאגרים חיונית שנגרם מצריכת חומרים מעוררים משפיע לרעה על ההומאוסטזיס של הגוף. גוף האדם פועל ללא הרף לשמירה על הומיאוסטזיס (מצב מאוזן) או חותר לשוב למצב הזה אם תנאים, חומרים, השפעות או כוחות מסוימים גרמו לשינוי. כשאנחנו צורכים חומר מעורר או נחשפים אליו, הגוף חייב להתמודד עם ההשפעה. הוא עושה זאת בדרכים הפיזיולוגיות שציינו לעיל. הגוף מזהה ביעילות את הבעיה ומציב את מלאכת הטיפול בחומר בראש סדר העדיפויות שלו, כמין מצב חירום. מכאן שהגוף נדרש למלאכת נטרול החומר ואף לפינויו מהגוף. הניסיון הממוקד של הגוף להיפטר מההשפעה השלילית של החומר מתפרשת כאנרגיה. עם זאת, אין זה החומר המעורר שמספק את האנרגיה, אלא אנרגיית מאגרים שנשמרת בדיוק למקרי חירום כאלה. בדיוק כמו שאנחנו מרגישים יותר אנרגטיים אם ניגע במשהו חם, ניחתך או ניקלע לתאונת דרכים, כך גם האנרגיה שמשתחררת כתוצאה מהשימוש בחומרים מעוררים היא אנרגיה מדומה.

מה ההשפעה של חומרים מעוררים על הביצועים?

יש לפחות ארבעה שיקולים עיקריים בכל הקשור לשימוש בחומרים מעוררים וביצועים אתלטיים, וכולם שליליים. הראשון הוא הפגיעה בשליטה המוטורית. השני הוא חוק האפקט הכפול. השלישי הוא הגדלת הסיכוי לפציעה. הרביעי הוא גורם ההזדקנות.

פגיעה בשליטה המוטורית

פגיעות קלות בתפקוד העצבי אינן מובחנות באותה מידה כאשר הן משפיעות על קבוצות השרירים הגדולות לעומת השרירים הקטנים, מהאחר שהאחרונים משמשים לפעולות עדינות. התפקוד העצבי של כל השרירים נפגע כתוצאה מצריכת חומרים מעוררים. התגובות העצביות המהירות מונעות הפעלה מלאה של השרירים, וגורמות לרעידות, חוסר יציבות, איבוד שיווי המשקל והקואורדינציה וגמלוניות כללית. לספורטאי שצריך לשלוט בכדור, לבצע פעולות מדויקות ולסמוך על הרפלקסים שלו או על כל יכולת עצבית עדינה שדרושה לו, החומרים המעוררים גורמים ללא ספק להשפעה שלילית.

חוק האפקט הכפול

מה שעולה חייב לרדת, כך אומר הפתגם. גם הפיזיולוגיה שלנו מצייתת לחוק הזה, שקובע שעל כל תגובה פיזיולוגית לחומר, השפעה, כוח או מצב חייבת להיות תגובה משנית שווה אך הפוכה. התגובה הראשונית תהיה אקוטית וקצרה יותר והתגובה השנייה תהיה פחות אקוטית אך יותר ארוכה. לספורטאי, פירוש הדבר שהשימוש בחומרים מעוררים עשוי לספק את ההתעלות הדרושה במהלך הפעילות אך גם יגרום לקריסה צפויה בשלב מסוים לאחר שפגה ההשפעה העיקרית.

האינטנסיביות והאורך של הקריסה, שהיא למעשה ההתאוששות מהשפעת החומר המעורר, מייצגת עיכוב בהתאוששות מהפעילות הגופנית עצמה. עיכובים בהתאוששות קשורים, אך לא מוגבלים, לכמה בעיות כמו: פגיעה ביעילות האימון, הגדלת הסיכוי לפציעה, הגדלת הסיכוי לשחיקה ספורטיבית, חוסר עניין בספורט, פחד מאימון, תשישות, חוסר חשק וחוסר עקביות באימונים ובביצועים.

הגדלת הסיכוי לפציעה

בעיני מאמנים רבים נחשבת הפציעה לאויב הגרוע ביותר של הספורטאי. מבחינה אישית, כלכלית ומקצועית, הפציעות רק פוגעות בספורטאי. לספורטאי שנח כהלכה אין כל סיבה אפילו לשקול צריכת חומרים מעוררים. ספורטאי מותש עשוי להשתמש בחומרים מעוררים בניסיון שווא להתגבר על תשישותו. הוא עלול למתוח את גבולות יכולתו הגופנית. עם זאת, הכמות והדרגה של הפציעות גדלות כשאנחנו מבצעים פעילות גופנית במצב של תשישות. גם השימוש בחומרים מעוררים מגדיל את הסיכוי לפציעה. מכאן שנוצר מצב מסוכן כפליים כשהתשישות משולבת בשימוש בחומרים מעוררים.

גורם ההזדקנות

ריקון המאגרים החיוניים שנגרם מהצורך של הגוף לטפל בחומרים המעוררים הוא גורם צפוי אך הנזק לא תמיד נצפה על ידי הספורטאי הצעיר. חוסר ניסיון בשילוב עם מרץ הנעורים מעניקים לספורטאי הצעיר תחושה שהוא חסין לכול. עם זאת, הנזק בצריכת חומרים מעוררים שמרוקנים את המאגרים החיוניים משפיע על היחס המטבולי בין אנבוליזם לקטבוליזם. החומרים המעוררים מעלים את קצב התהליכים הקטבוליים. תהליכים אנבוליים פועלים באופן הטוב ביותר כשהגוף נמצא במנוחה. כשיחס האנבוליזם לקטבוליזם נוטה לטובת האנבוליזם, מתרחשת גדילה. כשהיחס נוטה לטובת הקטבוליזם, מתרחש פירוק. זירוז התהליכים הקטבוליים באמצעות השימוש בחומרים מעוררים כמוהו כזירוז תהליך ההזדקנות.

האם חומרים מעוררים משפיעים על הבריאות שלנו?

הגוף מפעיל את עצמו על הצד הטוב ביותר, ועשה זאת עוד בטרם התאחדו הזרע והביצית ליצירת התא שיהפוך בסופו של דבר להיות אדם. כל פעולות הגוף נועדו להיטיב אתכם. הגוף מנהל את כל תפקודיו: תחזוקה, תיקון, עיכול, ספיגה, הטמעה, פינוי פסולת וכו'. הוא קובע את סדר העדיפויות ומקצה אנרגיה לתהליכים גופניים שונים על פי סדר העדיפויות הזה. כשאנחנו צורכים חומרים מעוררים, הגוף חייב לבצע התאמות כדי להתמודד עם מצב החירום שיצרו החומרים המעוררים. כלומר, הגוף חייב לשנות את סדר הפעולות שלו כדי לטפל בחומרים המעוררים, וליצור סדר פעולות חדש שדוחק לאחור את סדר העדיפויות הקודם. יתכן שבראש סדר העדיפויות הקודם נמצאו פעולות חשובות, כמו ניקוי הכבד או הריאות מרעלים שיובילו לסרטן. הדרישה החדשה לטיפול בחומרים המעוררים עשויה לעכב פעולות שדורשות תגובה מהירה כמו חיסול גורם מדבק לפני שיתפשט, או פירוק החומרים שבסופו של דבר מתקשים לאבנים בכליות או בכיס המרה. כל חשיפה לרעלים, וצריכת חומרים מעוררים נחשבת לחשיפה לרעלים, יכולה רק לפגוע בבריאות.

האם כל החומרים המעוררים זהים?

יש שני סוגים של המרצה (סטימולציה): בעלת פיצוי ונטולת פיצוי. דוגמה להמרצה בעלת פיצוי היא משחק תופסת. יש התרגשות רבה, הרבה ריצה, הרבה כיף. כל הסימנים והתסמינים הפיזיולוגיים להמרצה מופיעים. לאחר מכן, להט ההמרצה נמשך זמן מה, שוכך, ובעקבותיו מופיע אפקט העייפות המשני. במהלך תקופת המנוחה, הגוף נוקט בתגובה אנבולית לפעילות הגופנית שמכונה אפקט האימון. הרווחתם ביושר את ההמרצה. מצד שני, המרצה נטולת פיצוי לא ניתן להרוויח ביושר. אם תאכלו מזון שמכיל את האדרנלין של בעל חיים אחר אתם תרגישו המרצה. התגובות הפיזיולוגיות להמרצה מופיעות, אבל אין אפקט אימון כי אין אימון. עם זאת, הקריסה הצפויה מגיעה בעקבות ההמרצה, ועלינו לישון כדי להתגבר על השפעת החומר המעורר כמו על כל סם אחר.

האם חומרים מעוררים מניבים ביצועי שיא?

ספורטאים רבים משתמשים בחומרים מעוררים, ויש שמסתמכים עליהם לחלוטין. אם הספורטאי לא התכונן כהלכה, לא נח כראוי או חסר את היכולות הדרושות לקבלת מיקוד מנטלי והורמונלי מרבי, החומרים המעוררים לא יפצו על כך. תחת זאת הם יגרמו לתגובה מוגברת מהספורטאי בהיבטים מסוימים של הביצועים הספורטיביים בעודם פוגעים בהיבטים אחרים. טבעה הקיצוני של הפגיעה בחיוניות שמתלווה לשימוש בחומרים מעוררים תסכן בהכרח את ביצועי הספורטאי. אם הספורטאים היו צריכים לחשוב רק על הביצועים המידיים שלהם ולהתעלם מהקריירה ומהחיים שלהם, אז נקבל טיעון סביר לטובת אשליית החומרים המעוררים. מאחר שהספורטאים הם בני אדם עם חיים מחוץ לעולם הספורט, עלינו להביט בחומרים המעוררים כמו בכל סם אחר.

האם בשר הוא מזון חיוני לספורטאים או חומר מעורר נוסף?

החל משנות השישים, ספורטאים בתחרויות שדורשות סיבולת לב-ריאה גבוהה, כמו רצי מרתון, שמו את הדגש על צריכת פחמימות, ועם הזמן חדלו כמעט לחלוטין לאכול בשר. עם זאת, במהלך רוב המאה העשרים, בשר היה חלק עיקרי בתזונתם של כלל הספורטאים, וכן בתזונת האוכלוסייה המערבית כולה, וספורטאים אוכלי בשר הוסיפו לטעון ללא לאות שהבשר חיוני לביצועים שלהם.

נבחן כמה עובדות

– סיבים תזונתיים חיוניים לבריאות טובה. בבשר אין סיבים.

– ויטמין C חיוני לבריאות טובה. בבשר אין ויטמין C.

– אין כל נוטריאנט חיוני בבשר שלא ניתן לקבל מתזונה טבעונאית נאותה.

– הפחמימות משמשות כדלק המועדף על כל תא בגוף, יהיה אשר יהיה הספורט שאנחנו מבצעים. בבשר אין פחמימות.

– לפני שבעל החיים נהרג, הוא סובל מטראומה קשה שגורמת לשחרור כמויות עצומות של אדרנלין. כשאנחנו אוכלים את בשרו אנחנו מקבלים את האדרנלין הזה וחשים את ההמרצה שלו.

– צריכת חלבונים שעולה על דרישת הגוף פועלת בגוף כמו חומר מעורר. הצורך שלנו בחלבון עומד על 10%-5% מסך הקלוריות. בבשר יש 70%-30% חלבון.

– כשצריכת החלבון שלנו עולה על דרישת הגוף שלנו, יהיה זה בלתי אפשרי לעמוד בצריכת הפחמימות.

– צריכה מועטה מדי של פחמימות גורמת לספורטאי להרגיש כבד, ומעוררת את הצורך בהמרצה של הבשר במין מחזוריות אכזרית והרסנית.

הפתרון

שינה היא הפתרון לבעיית החומרים המעוררים. רבים מהספורטאים המובילים בעולם טוענים ששינה מספקת היא אחד הגורמים העיקריים בהצלחה שלהם. אין זה יוצא דופן שספורטאים ישנו אפילו שתים עשרה שעות ביום בתקופות של אימונים אינטנסיביים. פחות משינה מספקת פשוט לא תספיק, פשוטו כמשמעו.

איך תדעו אם אתם ישנים מספיק?

הנה מבחן פשוט: אם אתם מעדיפים להתגלגל לצד השני במקום להתגלגל החוצה מהמיטה, לא ישנתם מספיק.

הנה מבחן עוד יותר פשוט. אם אתם יכולים לישון, אתם צריכים לישון. אי אפשר לפצות על שינה בלתי מספקת באמצעות חומרים מעוררים כמו שאי אפשר לפצות על אימון בלתי מספיק באמצעות מזון או סמים. אם אתם רוצים לראות את הכושר הגופני שלכם משתפר מבלי לסבול מאימון יתר, החליפו את הבשר בפירות.

תוכן מאמר זה תורגם מהאתר foodnsport באישורו של המחבר ד"ר דאגלס גרהם –
http://foodnsport.com/blog/articles/do-you-find-this-stimulating.php

7
הגב

avatar
3000
3 Comment threads
4 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
1 Comment authors
מר קדמונייואליונתן Recent comment authors
  Subscribe  
הרשמה לעדכונים
מר קדמוני
Guest

תודה יונתן על הקשרים והכתרים שקשרת לי (לא הייתי יודע אם לא היית מפרסם את הקישור לכאן אצלי בבלוג גם). אתה יכול להמשיך לדמיין שקרעתי את המיניסקוס בגלל התזונה שלי. אבל הי, אם זה עוזר לך להרגיש בריא, אז בכיף ובשמחה. בינתיים, אתה מוזמן לעיין במאגר העדויות http://alturl.com/ztcdd של אנשים המדווחים אצלי על שיפור דרמטי במצב בריאותם לאחר המעבר לתזונה קדמונית (ולהשוות למאגר העדויות כאן, העוסק בעיקר בבעיות בריאות).
בקיצור, אם הסקרנות שלך היא סביב עניין בריאותי, יש על מה לשוחח. אם היא רק קרדום כדי לחפור בו טענות מסיונריות-רוחניות (כמו מה מוסרי ומה לא), אז חבל להתנצח. איש באמונתו יחיה. בריאות ואושר.
(ומה אתה נטפל לקובי בראיינט? חצי ליגה כבר אוכלת ככה, וגם חלק ניכר מקבוצות הטור-דה פרנס. אצל המקצוענים, כמו אצל המקצוענים, לא עושים דברים בגלל דמיונות ומיתוסים, אלא בגלל שמודדים, בודקים, מנסים ומאמצים רק מה שמועיל. כנראה שתזונה קדמונית זה מועיל).

יונתן
Guest
יונתן

תודה רבה על הקישור. קשה לי לראות שם מישהו שמדווח על שיפור דרמטי בבריאות, והאמת שגם ציפיתי ליותר מאושיות פליאו כמו מיקי בן-דור ואבי גרוסמן, לאור חירוף הנפש שבו הם מגינים על התזונה. את השיפורים בבריאות שהצגת בקובץ בהחלט ניתן לייחס להפחתת הכמות הקלורית, להימנעות הברוכה מקמח וסוכר לבן ומעלייה בכמות הפעילות הגופנית.
בוודאי שאני דואג לבריאותך ואני בהחלט מאמין שהתזונה שלך היא שגרמה לפגיעה במיניסקוס. אכן איש באמונתו יחיה, אבל קשה להימנע מהשוואה לדוֹגמה דתית כשכל שיפור בריאותי שאתם חווים אתם מייחסים לתזונה שלכם וכל התדרדרות בריאותית לגנטיקה או ביש מזל; שאתם מהללים כתורה מסיני כל מחקר מדעי שניתן לפרש אותו לטובתכם, אך קובעים ללא סימוכין שמדען התזונה הבכיר ביותר בעולם, קולין קמפבל, שתומך בתזונה טבעונית דלת שומן, הוא שקרן ושרלטן, וכן מדענים ורופאים אחרים שתומכים בתזונה טבעונית; שאתם מסתמכים על מיתוסים מדעיים בעניינים שתואמים את השקפת עולמכם, כמו המיתוס שהאדם הוא אוכל-כל, אך מלגלגים על המדענים שכתבו את ספרי הלימוד בביולוגיה שמראים שהאדם מותאם לאכילת פחמימות. ומעניין שרק בשבוע שעבר נכחתי בשתי הרצאות, אחת של פרופסור לביולוגיה ואחת של פרופסור לכימיה, ואף שהרצאה כלל לא עסקה בתזונה, ושתי הפרופסריות כלל אינן טבעוניות, כל אחת מהן העירה כבדרך אגב שהפחמימות הן מקור האנרגיה העיקרי של האדם ושעליו להמעיט בצריכת מזון מן החי.
והנה בתגובה שלך אתה שב ומראה שאתה מבסס את התזונה שלך על מיתוסים, פרשנות אישית והפרכה בנתונים. על סמך מה בדיוק אתה קובע שחצי משחקני הנב"א עברו לפליאו, בגלל שכמה שחקנים דיווחו שהם המירו את הפיצה בפירות אז הם עברו לפליאו? והסימוכין היחיד ל"חלק ניכר מקבוצות הטור דה פראנס" שעברו לפליאו הוא מאמר אצל מיקי בן דור שמראה שקבוצה אחת המירה את הפסטה באורז. כנראה מאחר שכל אחד מהפליאוליטים בכל מקרה אוכל אינספור מזונות שהאדם הקדמון לא צרך, אז לדעתכם כל דבר שאינו פיצה/קולה/ופלים/בורקס הוא פליאו, ומכאן שגם הטבעונות הבריאה שאנחנו מקדמים כאן היא פליאו, ואין לך שום סיבה להתנגד אלינו, ולשם התחלה לקרוא את המאמר שהמלצתי לך עליו.

יואל
Guest
יואל

בשר גוזל את רוב האנרגיה כביבול הניתנת בגלל העיכול הארוך והקשה ,נוצר מינוס ולא פלוס ,הפלוס זה אשליה

יונתן
Guest

והנה דוגמה עדכנית: שחקן הכדורסל קובי ברייאנט התפאר שהוא ממשיך לשחק והוא בכושר טוב גם בגיל 35 בזכות התזונה החדשה שלו, שכוללת כמויות גדולות של בשר. התשלום לא איחר להגיע, וברייאנט קרע את גיד אכילס וכנראה ייאלץ לפרוש ממשחק.
http://sports.walla.co.il/?w=/7/2632991

יונתן
Guest
יונתן

וכנראה שהפליאו ממשיך לעבוד היטב לקובי ברייאנט, 8 חודשים של שיקום מהפציעה ותוך כמה ימים פציעה חדשה:
http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/532/799.html?hp=3&cat=620&loc=18

יונתן
Guest
יונתן

ולמה צריך להרחיק ללוס אנג'לס? גורו הפליאו הישראלי, מר קדמוני, קרע את המיניסקוס בזכות התזונה ה"קדמונית" שלו:
http://www.kadmoni.com/2013/12/blog-post_25.html

יונתן
Guest
יונתן

עצוב לראות איך אדם הורס לעצמו את הגוף ומחריב קריירה מפוארת בגלל עצות תזונתיות משרלטנים "פליאוליתים". עוד פציעה קשה לקובי ברייאנט בזכות תזונת הפליאו:
http://nba.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=403&docID=183296&lang=HE