האם יש מחקרים מדעיים שתומכים בתזונת 80/10/10?

מחקרים מדעיים מקיפים, כאלה שבודקים את השפעת כל מרכיבי התזונה על קבוצת אנשים גדולה לאורך תקופה ארוכה, הם מאורע נדיר למדי. מחקר סין הוא הידוע מביניהם, ואין פלא שחשיבותו רבה לאין ערוך.

מה הסיבות לכך? ראשית יש לציין שהמחקר המדעי בימינו מונע רובו ככולו מאינטרסים כלכליים, ולכן מבקש בראש ובראשונה להניב רווחים מתוצאות המחקר. מחקרים תזונתיים נעשים כיום בעיקר במימון תאגידי המזון, תוספי המזון והתרופות, שמבקשים להוכיח השפעה חיובית של גורם מבודד במזון שניתן באמצעים כימיים ושיווקיים להופכו למוצר צריכה. סקירה נרחבת על חסרונות המחקר המדעי בימינו ניתן לקרוא בספר Whole של פרופסור קולין קמפבל. מכאן שאין פלא שמחקרים תזונתיים מקיפים אינם חזון נפרץ, היות שדרוש מימון רחב מגוף בלתי תלוי, שהבריאות נמצאת בראש מעייניו ולא הרווחים (כמו ממשלת סין שמימנה את מחקר סין), ועליו גם להיות משוכנע שתוצאות המחקר יניבו יתרונות בריאותיים משמעותיים ולא רק שיפור זניח בתוחלת או באיכות החיים. בנוסף, על מנת שתוצאות המחקר יהיו מבוססות ככל האפשר, דרושה קבוצה גדולה דיה של משתתפים, ומאחר שבמקרה שלנו מעטים האנשים שאימצו בינתיים את תזונת 80/10/10, קשה להאמין שיימצאו די אנשים שיוכלו להשתתף במחקר כזה. אז השאלה היא, לאור הקשיים שהצגנו, האם יש מחקרים מדעיים שמוכיחים את יעילותה של תזונת 80/10/10?

התשובה לכך שלילית. עם זאת, יש לנו משהו שעדיף פי כמה על מחקרים מדעיים, יש לנו ראיות מדעיות.

ראיה מדעית לדוגמה היא קיומו של כוח כבידה אוניברסלי. אין כל צורך לבצע מחקר מדעי על אדם או בעל חיים מסוים כדי להוכיח שכוח הכבידה פועל גם עליו, וכל מי שיטען שהוא יוצא הדופן לחוק, עליו תהיה מוטלת חובת ההוכחה ולא להיפך.

מאותה סיבה אין כל צורך, לדוגמה, לערוך מחקר מדעי על אריות כדי לקבוע מהו המזון שהכי מתאים להם. זו ראיה מדעית שהאריות הם בעלי חיים טורפים, ואין כל צורך לערוך מחקר כדי לקבוע האם מוטב שיאכלו זברות או טופו או עשב.

הבה נבחן כמה ראיות מדעיות שלא ניתנות להפרכה, שמוכיחות שתזונת 80/10/10 היא תזונת האדם המקורית, שבאמצעותה יזכה לבריאות מיטבית ולתוחלת חיים ארוכה:

– כל בעלי החיים אוכלים את מזונם כשהוא נא, ללא כל בישול או עיבוד, וטעמו ערב לחכם, וכל בעלי החיים משגשגים על מזונם הטבעי ללא מחלות כרוניות. המזונות היחידים שיכול האדם לאכול ללא בישול או עיבוד, וליהנות מטעמם, הם פירות וירקות בשלים. הטענה שרק האדם, היחיד מבין מיליוני מינים של בעלי חיים, צריך לאכול מזון מבושל היא קביעה מיתית, כלומר קביעה שנובעת מאמונה בעליונותו של האדם על הטבע. אין כל ראיות מדעיות שמוכיחות אותה ומעולם לא בוצע אף מחקר מדעי שתומך בה. שאלו את עצמכם, מה אוכלת פרה? התשובה לכך במקרה של משקים מתועשים היא כמובן תירס, סויה, קמח דגים וצואת עופות. אבל אם עניתם "עשב", עשיתם זאת כי ידעתם באופן אינסטינקטיבי שהתזונה המיטבית לפרה היא זו שערבה לחכה ללא בישול או עיבוד, ולא זו שמאביסים אותה במשקים המתועשים.

– באפריקה, שם התפתח המין האנושי במשך מיליוני שנים, לא היה לאדם מקור אחר לתזונה מלבד פירות וירקות חיים. באפריקה היו לאדם אלפי מינים של פירות וירקות אכילים, אך ללא אש, כלי בישול וכלי אכסון, לא היה ביכולתו לאכול מזונות כמו דגנים, קטניות ופקעות עמילניות. גם מזונות שומניים, כמו אגוזים למיניהם, אכל האדם בכמות מועטה, היות שהם מבשילים רק לאורך תקופה קצרה בשנה, וכך נשמר אחוז השומן במזונו לאורך השנה על 10% בממוצע. בנוסף, בניגוד לתיאוריה הפופולרית שהאדם אכל בשר נא, קיימות ראיות מדעיות חד משמעיות שמפריכות את התיאוריה כמו: (א) הבשר באפריקה החמה, ללא מקררים מודרניים, יירקב במהירות גבוהה ויפתח פתוגנים שיהרגו כל אדם שיאכל ממנו. זו הסיבה שמשרד הבריאות קובע שחובה לבשל בשר לפני אכילתו, היות שהאש משמידה את רוב הפתוגנים האלה. (ב) אדם שימצא נבלה באפריקה יתקשה מאוד לאכול אותה, היות שבגוויה מתרחשת "צפידת מוות" שמקשה את הבשר לתקופה שעשויה להימשך בין כמה ימים לכמה שבועות, תלוי בגודל החיה. כל חובב בשר יודע שצריך ליישן את הבשר עד שתפוג צפידת המוות, אחרת יהיה הבשר בלתי ניתן ללעיסה. (ג) מבין שלושת המרכיבים שבכל מזון שמהם מפיקים בעלי החיים אנרגיה – פחמימות, חלבונים ושומנים – בני האדם מסוגלים להפיק אנרגיה במידה מספקת אך ורק מפחמימות או משומנים. צריכת כמות חלבון מעבר לרמה מסוימת אינה מאפשרת הפקת אנרגיה, ותותיר את האדם מורעב. בשר בעלי החיים באפריקה אינו מכיל פחמימות, מכיל כמות קטנה מאוד של שומן, וכל השאר מורכב מחלבון. זו הסיבה מדוע האנשים היחידים בעולם שמסוגלים לאכול רק בשר הם האינואיטים בקוטב הצפוני, שבעלי החיים שהם צדים נושאים שכבה עבה של שומן להגנה מפני הקור.

– רבות כבר נכתב על השוני במאפיינים הפיזיולוגים בין האדם לבין בעלי חיים טורפים, אך הבה נבחן כמה מהראיות המדעיות שמראות שהאדם נועד לאכילת פירות: (א) ראיית צבעים שמסייעת להבחין בין פרי בוסר לפרי בשל. (ב) חוש ריח שמסייע להבחין בין פרי בוסר לפרי בשל, או בין פרי בשל לפרי רקוב, אך אינו חזק דיו למעקב אחר בעלי חיים. (ג) הליכה זקופה וכפות ידיים בעלות אגודלים מנוגדים שמאפשרים ליקוט מזון בקלות רבה. (ד) חוסר היכולת, כאמור, להפיק די אנרגיה מחלבונים. (ה) הצורך לקבל ויטמין C מהמזון. להבדיל מרוב בעלי החיים שגופם מייצר ויטמין C, אנו בני האדם והקופים (וכמה מיני בעלי חיים נוספים) חייבים לקבל אותו מהמזון.

– מזונות שונים שצורכים בני האדם בימינו, וכן חומרים שנוצרים בעת בישול מזון בצורות שונות, הם רעלים לכל דבר ועניין שיהרגו כל אדם אם יצרך אותם בכמות גבוהה ללא דילול. בין החומרים ניתן למנות מלח, אלכוהול, חומץ, אקרילאמיד ועוד. זו ראיה מדעית שמדובר ברעלים ושהגוף מנסה להיפטר מהם כשאנו צורכים אותם. מחקרים מדעיים יכולים לטעון לסגולות מועילות של חומר זה או אחר לאחר דילול, אך לא מסוגלים לשלול את הקביעה שבבסיסו, החומר הוא רעיל.

לסיכום, זו עובדה מדעית שהאדם הוא חלק מהטבע כמו כל בעלי החיים: האדם זקוק לחמצן שמפיקים הצמחים, שזקוקים בתורם לפחמן הדו-חמצני שמפיק האדם; האדם ניזון מצמחים ומשיב חומרים מזינים לקרקע בהפרשותיו ובמותו; האדם ניזון מפירות העצים, שללא האבקת הדבורים וחרקים אחרים לא יניבו דבר. האדם הוא חלק מהטבע ולכן כפוף לחוקי הטבע, המתבטאים בראיות המדעיות הידועות המצוינות לעיל. כל מחקר שמסיק אחרת מתבסס על הנחת יסוד שגויה ואינו יכול להיחשב למחקר מדעי אמיתי, וכל ניסיון לטעון שהאדם הוא המין היחיד שאינו מציית לחוקים הביולוגיים שאליהם מצייתים כל שאר מיני בעלי החיים הוא טענה מתחום הפילוסופיה, לא המדע, ועל המעלה אותה מוטלת חובת ההוכחה, לא על האדם שניזון מתזונתו הטבעית, היא תזונת 80/10/10 שמבוססת על פירות וירקות חיים, בשלים וטריים.