מחקרים מדעיים מקיפים, כאלה שבודקים את השפעת כל מרכיבי התזונה על קבוצת אנשים גדולה לאורך תקופה ארוכה, הם מאורע נדיר למדי. מחקר סין הוא הידוע מביניהם, ואין פלא שחשיבותו רבה לאין ערוך.
מה הסיבות לכך? ראשית יש לציין שהמחקר המדעי בימינו מונע רובו ככולו מאינטרסים כלכליים, ולכן מבקש בראש ובראשונה להניב רווחים מתוצאות המחקר. מחקרים תזונתיים נעשים כיום בעיקר במימון תאגידי המזון, תוספי המזון והתרופות, שמבקשים להוכיח השפעה חיובית של גורם מבודד במזון שניתן באמצעים כימיים ושיווקיים להופכו למוצר צריכה. סקירה נרחבת על חסרונות המחקר המדעי בימינו ניתן לקרוא בספר Whole של פרופסור קולין קמפבל. מכאן שאין פלא שמחקרים תזונתיים מקיפים אינם חזון נפרץ, היות שדרוש מימון רחב מגוף בלתי תלוי, שהבריאות נמצאת בראש מעייניו ולא הרווחים (כמו ממשלת סין שמימנה את מחקר סין), ועליו גם להיות משוכנע שתוצאות המחקר יניבו יתרונות בריאותיים משמעותיים ולא רק שיפור זניח בתוחלת או באיכות החיים. בנוסף, על מנת שתוצאות המחקר יהיו מבוססות ככל האפשר, דרושה קבוצה גדולה דיה של משתתפים, ומאחר שבמקרה שלנו מעטים האנשים שאימצו בינתיים את תזונת 80/10/10, קשה להאמין שיימצאו די אנשים שיוכלו להשתתף במחקר כזה. אז השאלה היא, לאור הקשיים שהצגנו, האם יש מחקרים מדעיים שמוכיחים את יעילותה של תזונת 80/10/10?
התשובה לכך שלילית. עם זאת, יש לנו משהו שעדיף פי כמה על מחקרים מדעיים, יש לנו ראיות מדעיות.
ראיה מדעית לדוגמה היא קיומו של כוח כבידה אוניברסלי. אין כל צורך לבצע מחקר מדעי על אדם או בעל חיים מסוים כדי להוכיח שכוח הכבידה פועל גם עליו, וכל מי שיטען שהוא יוצא הדופן לחוק, עליו תהיה מוטלת חובת ההוכחה ולא להיפך.
מאותה סיבה אין כל צורך, לדוגמה, לערוך מחקר מדעי על אריות כדי לקבוע מהו המזון שהכי מתאים להם. זו ראיה מדעית שהאריות הם בעלי חיים טורפים, ואין כל צורך לערוך מחקר כדי לקבוע האם מוטב שיאכלו זברות או טופו או עשב.
הבה נבחן כמה ראיות מדעיות שלא ניתנות להפרכה, שמוכיחות שתזונת 80/10/10 היא תזונת האדם המקורית, שבאמצעותה יזכה לבריאות מיטבית ולתוחלת חיים ארוכה:
– כל בעלי החיים אוכלים את מזונם כשהוא נא, ללא כל בישול או עיבוד, וטעמו ערב לחכם, וכל בעלי החיים משגשגים על מזונם הטבעי ללא מחלות כרוניות. המזונות היחידים שיכול האדם לאכול ללא בישול או עיבוד, וליהנות מטעמם, הם פירות וירקות בשלים. הטענה שרק האדם, היחיד מבין מיליוני מינים של בעלי חיים, צריך לאכול מזון מבושל היא קביעה מיתית, כלומר קביעה שנובעת מאמונה בעליונותו של האדם על הטבע. אין כל ראיות מדעיות שמוכיחות אותה ומעולם לא בוצע אף מחקר מדעי שתומך בה. שאלו את עצמכם, מה אוכלת פרה? התשובה לכך במקרה של משקים מתועשים היא כמובן תירס, סויה, קמח דגים וצואת עופות. אבל אם עניתם "עשב", עשיתם זאת כי ידעתם באופן אינסטינקטיבי שהתזונה המיטבית לפרה היא זו שערבה לחכה ללא בישול או עיבוד, ולא זו שמאביסים אותה במשקים המתועשים.
– באפריקה, שם התפתח המין האנושי במשך מיליוני שנים, לא היה לאדם מקור אחר לתזונה מלבד פירות וירקות חיים. באפריקה היו לאדם אלפי מינים של פירות וירקות אכילים, אך ללא אש, כלי בישול וכלי אכסון, לא היה ביכולתו לאכול מזונות כמו דגנים, קטניות ופקעות עמילניות. גם מזונות שומניים, כמו אגוזים למיניהם, אכל האדם בכמות מועטה, היות שהם מבשילים רק לאורך תקופה קצרה בשנה, וכך נשמר אחוז השומן במזונו לאורך השנה על 10% בממוצע. בנוסף, בניגוד לתיאוריה הפופולרית שהאדם אכל בשר נא, קיימות ראיות מדעיות חד משמעיות שמפריכות את התיאוריה כמו: (א) הבשר באפריקה החמה, ללא מקררים מודרניים, יירקב במהירות גבוהה ויפתח פתוגנים שיהרגו כל אדם שיאכל ממנו. זו הסיבה שמשרד הבריאות קובע שחובה לבשל בשר לפני אכילתו, היות שהאש משמידה את רוב הפתוגנים האלה. (ב) אדם שימצא נבלה באפריקה יתקשה מאוד לאכול אותה, היות שבגוויה מתרחשת "צפידת מוות" שמקשה את הבשר לתקופה שעשויה להימשך בין כמה ימים לכמה שבועות, תלוי בגודל החיה. כל חובב בשר יודע שצריך ליישן את הבשר עד שתפוג צפידת המוות, אחרת יהיה הבשר בלתי ניתן ללעיסה. (ג) מבין שלושת המרכיבים שבכל מזון שמהם מפיקים בעלי החיים אנרגיה – פחמימות, חלבונים ושומנים – בני האדם מסוגלים להפיק אנרגיה במידה מספקת אך ורק מפחמימות או משומנים. צריכת כמות חלבון מעבר לרמה מסוימת אינה מאפשרת הפקת אנרגיה, ותותיר את האדם מורעב. בשר בעלי החיים באפריקה אינו מכיל פחמימות, מכיל כמות קטנה מאוד של שומן, וכל השאר מורכב מחלבון. זו הסיבה מדוע האנשים היחידים בעולם שמסוגלים לאכול רק בשר הם האינואיטים בקוטב הצפוני, שבעלי החיים שהם צדים נושאים שכבה עבה של שומן להגנה מפני הקור.
– רבות כבר נכתב על השוני במאפיינים הפיזיולוגים בין האדם לבין בעלי חיים טורפים, אך הבה נבחן כמה מהראיות המדעיות שמראות שהאדם נועד לאכילת פירות: (א) ראיית צבעים שמסייעת להבחין בין פרי בוסר לפרי בשל. (ב) חוש ריח שמסייע להבחין בין פרי בוסר לפרי בשל, או בין פרי בשל לפרי רקוב, אך אינו חזק דיו למעקב אחר בעלי חיים. (ג) הליכה זקופה וכפות ידיים בעלות אגודלים מנוגדים שמאפשרים ליקוט מזון בקלות רבה. (ד) חוסר היכולת, כאמור, להפיק די אנרגיה מחלבונים. (ה) הצורך לקבל ויטמין C מהמזון. להבדיל מרוב בעלי החיים שגופם מייצר ויטמין C, אנו בני האדם והקופים (וכמה מיני בעלי חיים נוספים) חייבים לקבל אותו מהמזון.
– מזונות שונים שצורכים בני האדם בימינו, וכן חומרים שנוצרים בעת בישול מזון בצורות שונות, הם רעלים לכל דבר ועניין שיהרגו כל אדם אם יצרך אותם בכמות גבוהה ללא דילול. בין החומרים ניתן למנות מלח, אלכוהול, חומץ, אקרילאמיד ועוד. זו ראיה מדעית שמדובר ברעלים ושהגוף מנסה להיפטר מהם כשאנו צורכים אותם. מחקרים מדעיים יכולים לטעון לסגולות מועילות של חומר זה או אחר לאחר דילול, אך לא מסוגלים לשלול את הקביעה שבבסיסו, החומר הוא רעיל.
לסיכום, זו עובדה מדעית שהאדם הוא חלק מהטבע כמו כל בעלי החיים: האדם זקוק לחמצן שמפיקים הצמחים, שזקוקים בתורם לפחמן הדו-חמצני שמפיק האדם; האדם ניזון מצמחים ומשיב חומרים מזינים לקרקע בהפרשותיו ובמותו; האדם ניזון מפירות העצים, שללא האבקת הדבורים וחרקים אחרים לא יניבו דבר. האדם הוא חלק מהטבע ולכן כפוף לחוקי הטבע, המתבטאים בראיות המדעיות הידועות המצוינות לעיל. כל מחקר שמסיק אחרת מתבסס על הנחת יסוד שגויה ואינו יכול להיחשב למחקר מדעי אמיתי, וכל ניסיון לטעון שהאדם הוא המין היחיד שאינו מציית לחוקים הביולוגיים שאליהם מצייתים כל שאר מיני בעלי החיים הוא טענה מתחום הפילוסופיה, לא המדע, ועל המעלה אותה מוטלת חובת ההוכחה, לא על האדם שניזון מתזונתו הטבעית, היא תזונת 80/10/10 שמבוססת על פירות וירקות חיים, בשלים וטריים.
אני חיה על התזונה הזאת כבר יותר מחודש. מנסיוני האישי היא משפיעה עליי מאד לטובה. מה שכן, יש לי כמה בעיות עם התאוריה שלכם שאשמח אם תתנו לי עליהם תשובה מניחה את הדעת.
יובל הררי טוען שמה שנתן למוח שלנו את היכלת לגדול ולהתפתח הוא המעבר לאוכל מבושל, לא לחלבונים.ושהאדם זקוק לכמות קטנה של אוכל מבושל כדי לספק את הדרישה המוגברת של המוח. אשמח אם תוכלו לסתור את הטענה או לתת עוד מידע בנושא.
דבר שני שמטריד אותי הוא כמות האכילה של כל דבר
כבר חודש שאני אוכלת בננות כמעט כל יום. האם זה באמת יותר בריא? גם אחרי שנה, שנתיים או עשור? המגוון הפירותי אמנם לא קטן אבל רוב הימים אין לי כחות בלי בננות והרבה. ואין הרבה פירות אחרים שאני יכולה לבסס עליהם תזונה כך שיוצא שבמשך כל חיי אצרוך אשכול בננות כחמישה ימים בשבוע, בנוסף לעוד סוגים של פירות וירקות ובכפוף ל 80 10 10. אבל עדיין האם זה באמת בריא ולא יגרום לנזקים?
דבר אחרון, והפעם סתם לידע כללי. מה הפריע לאבותינו פשוט ליישן את הבשר ואז לצלות ולאכול אותו? אם הם יכלו לצוד והיתה להם אש מה הבעיה פשוט ליישן?
לא זכורה לי הטענה הזו של הררי בספרו (קראתי אותו מזמן), אבל באופן כללי, רוב המדענים מסכימים שאחת הסיבות להגדלת מוח האדם היא המעבר למזון עשיר יותר בקלוריות לעומת העלים הירוקים שמהווים את רוב מזונם של קופי האדם. מכאן ואילך הדעות חלוקות אם המזון הזה היה פירות, בשר או מזון מבושל. באין מכונת זמן, אין כל דרך להוכיח או להפריך לחלוטין אף אחת מהתיאוריות. עם זאת, הבעיה בתיאוריית המזון המבושל היא שמוח האדם גדל בתהליך אבולוציוני של מיליוני שנים ואין ראיות אמיתיות לשימוש באש לבישול לאורך תקופה כה ארוכה. שנית, לאורך מיליוני השנים האלה נותרה אוכלוסיית בני האדם יציבה, אך לפני כמאה אלף שנים, תקופה שבה יש ראיות יותר מבוססות לבישול, אנו מתחילים לראות התפוצצות אוכלוסין אנושית והתפשטות מאפריקה לכל כדור הארץ. התפוצצות אוכלוסין מאפיינת כל בעל חיים שכמות המזון שזמינה לו גדלה במידה רבה. ואם בני האדם יכלו במקום לאכול רק פירות וירקות טריים לאכול בעזרת האש כמעט כל דבר, הרי שזמינות המזון שלהם גדלה מאוד וגרמה להתפשטות הזו. שוב, זה לא ייחודי לבני האדם כך שאי אפשר לטעון שקודם המוח שלהם היה צריך לגדול ורק אז היה ביכולתם להתפשט.
בנוגע למגוון, אין לך סיבה לדאגה. רוב בני האדם אוכלים כמעט את אותו הדבר כל יום ומגוונים מעט מאוד בפירות. אמנם בדרך כלל יש לנו 3-2 פירות שעליהם אנו מתבססים, אבל לאורך השנה אנו אוכלים קרוב ל-150 זנים שונים של פירות וירקות, ויש עוד מאות אם לא אלפים שמעולם לא טעמנו. בעונה זו יש לך עוד פירות עשירים בקלוריות מלבד בננות, כמו רימונים, תמרים, אפרסמונים, מנגו, ענבים ואנונה. קחי בחשבון שכל הזמן מפתחים ומאקלמים זנים חדשים, ועם הגידול במגמת הטבעונות ואכילת הפירות, אנחנו נראה עוד ועוד זנים חדשים כל הזמן. תחשבי על האנונה למשל, שלפני כמה שנים אף אחד לא ידע מה זה, ועכשיו אפשר למצוא אותה בעונה בכל סופר.
בנוגע ליישון, הייתי שמח עם מישהו יוכל להוכיח לי מבחינה לוגיסטית איך אפשר ליישן כמות גדולה של בשר (נגיד פיל) שתידרש לה כנראה כמה שבועות ליישון בשטח גדול מאוד, שחשוף לגשם, לחרקים ולטורפים מזדמנים. יישון בימינו נעשה בקירור, במקום סגור וסטרילי יחסית. אבל בכל מקרה, הבעיה הלוגיסטית אינה העיקר – אבותינו לא יטרחו כל כך הרבה עבור מזון שכלל אינו מזין אותם. בשר בעלי החיים באפריקה וברוב כדור הארץ פרט לאזורים קרים מאוד מורכב כמעט כולו מחלבון, ובני האדם – ואין על כך כל ויכוח – לא יכולים לייצר מספיק אנרגיה לתפקוד הגוף מחלבון. בני אדם חייבים פחמימות או שומן לייצור האנרגיה לתפקוד תאי הגוף (ATP). אדם קדמון שייבש פיל במחשבה שכמות המזון הגדולה הזו תוכל להזין אותו שבועות רבים, לא ישרוד להעביר את התיאוריה הזו לצאצאיו. גם כיום מעטים האנשים שאוכלים יותר מ-15% חלבון.
כלומר, לא הראתם כלל מחקרים התומכים בתזונה שלכם (מחקר סין מדבר על המנעות ממזונות מסויימים, אך לא דווקא מבושלים, הוא גם לא טוען ששום אינו בריא וכו')
ובנוסף טענתם שלא צריך לעשות זאת.
לא ניתן לטעון כי התזונה המתאימה ביותר לאריה היא של בשר, עד שלא בדקו אחרת.
זה אמנם נשמע לא אינטואטיבי, אבל אם ניקח את דוגמת הגרביטציה : פעם (גם פיזיקאים) חשבו שאי-אפשר יהיה לבנות "מכונה-עפה" בדיוק בגלל גרביטציה, מה לעשות שלפעמים יש דרך-עוקפת ורק ניסוי יכול להראות זאת.
בני-אדם אכלו בשר בעבר, אבל זה לא אומר שהם צריכים לעשות זאת היום.
http://www.dietdoctor.com/monkeys-can-longer-bananas
משעשע מאוד! אבל זכור שבלוג של מישהו שמצטט ידיעה מהעיתון, וגם מוסיף לה פרשנות משלו, אין בה כדי לתת תוקף מדעי לדברים.
אגב, חוץ מלהעתיק את הלינק ,יש אפשרות אחרת לשתף את המאמר הזה כך שיהיה אפשר לשלוח אותו לנייד?
רק להעתיק את הלינק.
הספקתי לשמוע שתי טענות של מתנגדים:
1. הקפיצה הגדולה שהביאה לפער וליתרון של בני האדם על פני שאר בעלי החיים כמו הקופים, היא התקופה שבה התחיל האדם לאכול בשר וריבוי החלבון הביאה להתפתחות הקורטקס הקדם מצחי שאחראי על כל מה שיש לנו ואין לבעלי החיים.
2. מוצא האדם אינו מקו המשווה ובני אדם נדדו תמיד, מה שהקשה עליהם להתקיים רק מפירות ,לכן צדו.
האם זה נכון?
הטענות האלה שגויות לחלוטין, ולמעשה הן דוגמה מצוינת למה שהמאמר הזה מנסה להראות. הטענות האלה הן תיאוריות בלבד, ולא רק שאין להן כל ביסוס, הן יוצאות נגד עובדות מדעיות שאין להן עוררין שמופיעות במאמר.
למה הטענות האלה הן בדיוק ההיפך ממחקר מדעי? כי קודם כול הן מניחות הנחת יסוד שמגיעה מהשקפת עולמם של מעליה, שהאדם הוא אוכל בשר מטבעו, ואז ממציאות תיאוריות שמשתלבות בתוך ההנחה הזו. מחקר מדעי אמיתי היה מוכיח מעל לכל ספק שהאדם הוא אוכל בשר מטבעו, ואז מתוך זה מעלה את התיאוריה שעקב כך התפתח המוח, אבל הטענה הזו עושה בדיוק להיפך.
הטענה הראשונה אינה תקפה כי העובדות מראות שהאדם לא יכול היה לאכול בשר בתקופת התפתחותו האבולוציונית, ובשום פנים ואופן אינו יכול לאכול כמויות גדולות של חלבון. טענה זו הייתה יכולה להיות סבירה אם היינו רואים שלבעלי חיים טורפים יש מוח גדול יותר מלבעלי חיים שאוכלים הרבה פירות, כמו קופי אדם ופילים, אבל כמובן שזה לא נכון.
הטענה השנייה גם אינה תקפה כי ברור לכול שבעל חיים חסר פרווה כמו האדם חייב סביבה טרופית כדי להתקיים באופן טבעי. טענת הנדודים מוכיחה למעשה שהאדם הוא אוכל פירות, כי פירות גדלים בכל מקום, ולכל שבט אנושי הייתה טריטוריה גדולה שפרנסתו הייתה לדעת היכן נמצא כל דבר ומתי הוא מבשיל. אם נניח שמזונו של האדם היה בשר, הרי שלא היה ביכולתו לנדוד, כי בבשר חסר מרכיב חיוני – מים, והוא גם דורש הרבה מים מהגוף לעיכולו, ומכאן שהאדם היה חייב להתגורר באופן קבוע ליד מקורות מים גדולים כמו נהרות ואגמים.
תודה רבה 🙂
לפעמים אני ניצבת מול טענות שהידע שלי לא מאפשר לי להתמודד עמן. אני לא יודעת מה הייתה השתלשלות האבולוציה מבחינת אזורי מחייה וגם לא יודעת מספיק לגבי התקופה הפליאוליטית שכולם מדברים עליה.
התשובה שלך בהחלט נתנה לי קצת מידע כדי שאוכל להסביר ולהתמודד עם טענות שונות שנשמעו לי לא הגיוניות בעליל, אך זה דבר אחד להסביר חוסר הגיון ודבר אחר להסביר באמצעות עובדות . מה שבטוח, אין לי כל ספק כי 811 הוא התזונה הטבעית ביותר שהייתה וקיימת עד היום.