ליקוט עירוני

אין כמו לאכול פירות טריים ישר מהעצים, בלי "ללכלך" את הידיים עם כסף… ולמרות הנוף העירוני זה בכל זאת נותן קצת הרגשה של חופש.

פעם ביומיים-שלושה אנחנו הולכים לקטוף ולאכול תותי עץ פה בעיר, ככה אנחנו נותנים לפירות זמן להבשיל ולאנשים אחרים גם הזדמנות לקטוף בעצמם. בדרך כלל זה רק אנחנו בגינה עם חבורת חתולים חמודים, והשכנים שעוברים רק נועצים בנו מבטים לא מבינים… הפירות כל כך מתוקים ונגישים ובכל זאת אנשים לא חושבים לאכול מהם. התחלנו גם להביא סולם כדי להגיע לפירות הגבוהים יותר. משיכה חזקה מידי של ענף ויורד עלינו גשם קצר של תותים. אבל אל דאגה, הכל יורד בכביסה.

אני זוכרת שלפני כמה שנים הלכנו לקטוף תותי עץ באיזו גינה ברמת גן. הפירות היו בשלים וכבר רבים מהם נפלו ונמעכו על האדמה והמדרכה והיה די ברור שאף אחד מהשכנים לא קוטף מהעץ. אכלנו ואספנו גם בשביל לקחת הביתה ואחרי כמה דקות נעצרה לידינו ילדה שמאוד הופתעה שאנחנו קוטפים ושזה מותר ושלא צריך לשלם על זה לאף אחד ואז היא הצטרפה אלינו לקטיף 🙂 השבוע הלכנו שוב לאותו העץ וגילינו שגזמו את רוב הענפים שלו, כנראה כי הפירות לכלכו את המדרכה…

חוץ מתותי עץ ליקטנו בעיר גם שסק, חרובים, הדרים, תמרים ופיטנגו, וראינו גם כמה שיחי פסיפלורה פורחים…