מטיולי בית הספר בילדותי תמיד זכרתי את עץ הקטלב, בעל הגזע האדום, שהמדריך תמיד תיאר אותו בליווי האגדה, על הרועה שהרג את אביו והתיז את דמו על העץ, וכך ניתן לו צבעו ושמו. מה שאיני זוכר מילדותי זה את פירות העץ, שכעת מבשילים בהמוניהם על הענפים, ואין שמח ממני להכיר אותם מחדש. הפירות בשלים כשצבעם אדום עמוק והם רכים למגע. מרקמם פריך מבחוץ ועסיסי מבפנים וטעמם מתוק.