המלצה על הספר Whole / פרופ' קולין קמפבל

פרופסור קולין קמפבל הוא אחד מחוקרי התזונה החשובים ביותר בחמישים השנים האחרונות, שפרסם למעלה מ-300 מחקרים שמראים את הקשר בין תזונה למחלות, כולל מחקרים שמראים קשר ישיר בין תזונה לסרטן. על המפורסם ביותר מבין המחקרים האלה נכתב הספר "מחקר סין", שראה אור גם בעברית ומומלץ לכל אדם שבריאותו חשובה לו.

ספרו החדש של פרופ' קמפבל, Whole: Rethinking the Science of Nutrition, אינו ספר תזונה ואינו משמש המשך לתובנות שניתנו ב"מחקר סין". כבר בתחילת הספר מבהיר קמפבל שתזונת האדם צריכה להתבסס על מזון צמחי מלא, ללא שמן מזוקק, מלח ומוצרים מעובדים, במסגרת של 80% פחמימות, 10% חלבון ו-10% שומן.

(תוספת מאוחרת – בחודש מאי 2014 הספר ראה אור בעברית בהוצאת פוקוס תחת השם "תזונה הוליסטית").

Wholeהספר פורש את ניסיונו האישי והמחקרי של פרופ' קמפבל, שהובילו להשקפת עולמו על מצבו של המחקר המדעי בימינו, ששם לו למטרה להתמקד אך ורק בגורמים מבודדים ולהתעלם ואף להתנגד למחקרים שמתייחסים למכלול של גורמים. במילים אחרות, השקפה צמצמנית (Reductionism) מול השקפה הוליסטית (Wholistic).

בטבלה הבאה תראו השוואה בין שתי הגישות:

גישה צמצמנית (ניהול מחלות)

גישה הוליסטית (תזונה)

טיפול שמגיב למחלה לאחר שהיא פורצת

טיפול שמונע את המחלה מראש

מתייחסת לתסמינים בתור גורמי המחלה, במקום בתור התוצאה שלה

מתייחסת לגורמים שמתחת לפני השטח

מעדיפה טיפולים מבודדים, כלומר מציאת גורם אחד ויחיד מבין האלפים האפשריים

מעדיפה טיפולים מערכתיים, שהם למעשה הפתרון הפשוט ביותר

משתמשת בכימיקלים לא טבעיים

משתמשת במזונות טבעיים

פרט להנחות היסוד השגויות של הגישה הצמצמנית, כל המערכת שעליה בנויים תחומי הרפואה והתזונה במחקר המדעי נגועה באינטרסים פוליטיים וכלכליים של חברות התרופות והמזון, ובהיצמדות לקו מחקרי צמצמני שסטייה ממנו פירושה התעלמות ובוז מעמיתים וקובעי מדיניות, חסימת קידום וקביעות ופגיעה אנושה בקריירה. ואף על פי שרבים מהחוקרים והרופאים מאמינים שהם מיטיבים עם האנושות במעשיהם, תוצאות המחקרים האלה רחוקות מאוד מאובייקטיביות. למעשה, סקרים מראים שחוקרים רבים מטים את הנתונים כדי שיתאימו לאינטרסים של המממנים, או קובעים קביעה חד-משמעית על אף תוצאות לא מוחלטות על סמך "תחושת הבטן" שלהם. כאשר חברות התרופות והמזון מממנות כיום כמעט את כל המחקרים הרפואיים, אין פלא שכל המחקרים תומכים בתרופות, תוספי מזון ומזונות "מחוזקים", או במילים אחרות, במוצרים שניתן למכור. הטיה קשה קיימת גם בקרב אגודות "ללא מטרת רווח", כמו איגוד התזונה האמריקאי והאגודה למלחמה בסרטן (שלמעשה תקפה באופן אישי את פרופ' קמפבל על המלצותיו התזונתיות). דוגמה לכך ניתן לראות בהתעלמות הגורפת של האגודה האמריקאית לטרשת נפוצה ממחקרים שהראו על ירידה מ-80% ל-5% בלבד בשיעור המוות בחולי טרשת נפוצה שעברו לתזונה צמחית, וממחקרים שהראו על קשר ישיר בין צריכת חלב לטרשת נפוצה. תחת זאת ממליצה האגודה על צריכת מוצרי חלב, כי אף על פי שאינה מרוויחה מהמוצרים עצמם, חלק גדול מפעילותה ממומן מתרומות של יצרני התרופות והמזון.

כיצד פועל המחקר הצמצמני? המדען יבחן מאות ביומרקרים (חומר כלשהו בגוף שניתן למדוד אותו ויכול להעיד על מצב ביולוגי מסוים) ויפרסם רק את התוצאות שמתאימות למטרה שנקבעה מראש. לדוגמה, התפרסמו לא מעט מחקרים שמראים שחלב הוא בריא וגם לא מעט שמראים שחלב אינו בריא. החוקרים בחנו את השפעת החלב על מאות ביומרקרים, שחלקם השתנו באופן שאפשר להסיק ממנו השפעה מיטיבה לגוף וחלקם השתנו באופן שניתן להסיק ממנו השפעה מזיקה לגוף. באותו אופן ניתן גם להוכיח שקולה בריאה או שחטיף שוקולד מטוגן בשמן עמוק בריא. המדענים פשוט לא מסתכלים על התמונה בשלמותה.

הבה נבחן דוגמאות למחקרים לא צמצמניים:

– מחקר אקולוגי (Observational). בוחן קבוצת אנשים על פי התזונה שלה בשלמותה מול המחלות הנפוצות אצלה, מבלי לנסות לקבוע נוטריאנט מסוים שגורם לזה. בוחן קשר בין משתנים ולא סיבה ספציפית. מחקר סין הוא דוגמה למחקר אקולוגי, כשהציג קשר בין אכילת מזון מן החי לשכיחות מחלות מערביות.

– ביומימיקה. מה אוכלים בעלי החיים הקרובים אלינו ביותר? האם בעלי חיים שאוכלים רק תזונה צמחית, כמו פילים והיפופוטמים, אינם חזקים ובריאים?

– ביולוגיה אבולוציונית. בחינת מבנה הגוף, מערכת העיכול, הלסתות, pH הקיבה וכו', בהשוואה לבעלי חיים אחרים.

דוגמאות למחקר צמצמני:

– הצבת שתי קבוצות זו מול זו כשרק קבוצה אחת נוטלת את החומר הנבחן. מחקר כזה מסיק שכל תוצאה נגרמה בידי החומר, ושולל כל גורמים אפשריים אחרים. קמפבל מציג בספר כמה מורכבים התהליכים הביוכימיים בגופנו מכדי לתלות אותם בגורם או בנוטריאנט יחיד.

– השוואה בין שני אנשים בעלי נתונים זהים לכאורה, שאחד חולה במחלה מסוימת והשני לא, והטלת האשמה במחלה על כל שוני בין השניים שיתגלה במחקר. אך כמובן שההבדלים האפשריים הם אינסופיים.

– מחקר גנטי. גנטיקה היא הצמצמנות האולטימטיבית, שמנסה לקבוע שלכל גן מסוים יש השפעה אחת מסוימת, אך בעיקר ממעיטה בחשיבותו של אורח חיים בריא וקובעת שגורלנו קבוע מראש.

– שימוש בהנחות מדעיות שגויות. למשל, התוכנית האמריקאית לבחינה ביולוגית של חומרים קרצינוגניים, קובעת שחומר מסוים מסרטן בני אדם, לאחר שחשפו חולדות לכמות אדירה של אותו חומר. לא רק שהסיכוי שאדם ייחשף לכמות כה גדולה מהחומר הוא זעיר, ההנחה שחומר מסוים מסרטן גם בני אדם מאחר שהוא מסרטן חולדות היא אבסורדית, היות שפחות מחצי מהחומרים שמסרטנים חולדות מסרטנים גם את קרובי משפחתם העכברים. בנוסף, על פי הקריטריונים של התוכנית, חלבון של חלב פרה הוא קרצינוגן, אך מחקר כזה מעולם לא פורסם.

נושא מרתק נוסף שבו מתמקד הספר הוא תחום המחקרים המדעיים שקובעים לכאורה כמה ויטמינים ומינרלים יש במזון ועל כן כמה בני האדם אמורים לצרוך. שימו לב לנתונים הבאים:

– הגוף בעצמו קובע כמה לספוג מתוך כמות מסוימת של נוטריאנט שהוא מקבל. ההפרש יכול להיות אפילו עד פי 20.

– תכולת נוטריאנט מסוים באותו סוג מזון יכולה להיות שונה לחלוטין, וההפרש יכול להיות אפילו עד פי 40. לדוגמה, כמויות הנוטריאנטים שקיימות בפרי מסוים יכולות להיות שונות לחלוטין, תלוי בעונה, באדמה, בשיטת העיבוד והאכסון ואפילו במיקומו של הפרי על העץ.

– שילוב של נוטריאנטים שונים באותו מזון משנים את אחוזי הספיגה זה של זה במאות אחוזים.

המחקרים המדעיים שמבקשים לשווק לציבור תוספי מזון ומזונות מחוזקים מתעלמים לחלוטין מהנתונים האלה ומניחים שניתן לכמת כל ויטמין ומינרל באופן אבסולוטי. מחקר שנערך על ידי חבר קרוב של פרופ' קמפבל מצא שההשפעה נוגדת החמצון בגוף של ויטמין C מתפוח שהכיל רק 5.7 מ"ג מהוויטמין, הייתה גבוהה כמו ההשפעה של כדור של 1,500 מ"ג ויטמין C, מכאן שהוויטמין עצמו אחראי רק לחלק מההשפעה, ואת השאר יש לזקוף לחומרים אחרים. ניתן לראות באופן זה שהשפעת הוויטמין בתוך התפוח גבוהה פי 263 מהשפעתו כשהוא מבודד. למרבה הצער, החוקר נאלץ לזנוח את כיוון המחקר הזה כדי לשמור על מקום עבודתו.

שימו לב שרבים מהמחקרים על השפעת נוטריאנט זה או אחר נעשו למעשה באמצעות המזון השלם (חלקם על ידי קמפבל בעצמו), ומכאן הסיקו החוקרים שההשפעה תהיה זהה גם באמצעות הנוטריאנט המבודד. למעשה, לא רק שהתוספים לא משפרים את הבריאות בדרך שיצרניהם טוענים, במקרים רבים הם אפילו מזיקים לבריאות. במחקר שנעשה על חולי סרטן ריאות, קבוצה אחת קיבלה מזון עשיר בבטא קרוטן והראתה שיפור רב בבריאות, ואילו קבוצה שנייה קיבלה בטא קרוטן בתוסף והחוקרים נאלצו להפסיק את המחקר באמצע כי רבים מדי מהחולים מתו. נוטריאנטים פשוט לא אמורים לפעול באופן מבודד, אלא עם מאות רכיבים אחרים.

לסיכום, נראה שרבים בימינו, ודווקא מקרב חוגים משכילים, מתייחסים למדע ולמחקרים מדעיים שמתפרסמים חדשות לבקרים כאל אמת שאין לפקפק בה, אף על פי שאלה נגועים בהטיה פוליטית, כלכלית ואנתרופוצנטרית. המדע היום הפך לדוֹגמה שכל מי שמטיל ספק ב"ממצאיו" מוטל לצינוק האינקוויזיציה. אם אתם באמת רוצים להיות בריאים, השתמשו בשכל הישר ובחרו בפתרון הפשוט – בחרו בתזונה צמחית מלאה דלת שומן. קחו דוגמה מאשתו של פרופ' קמפבל, שרופאיה טענו שהיא חולה במלנומה מתקדמת והציעו טיפולים אגרסיביים ומסכני חיים. היא סירבה, וכיום, 8 שנים אחרי, היא בריאה לחלוטין.

לקריאה נוספת- המלצה אצלנו באתר על הספר מחקר סין.

6
הגב

avatar
3000
4 Comment threads
2 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
0 Comment authors
צוות האתראבייונתןהלנהמרים Recent comment authors
  Subscribe  
הרשמה לעדכונים
אבי
Guest
אבי

יש למישהו מושג האם הספר יתורגם בקרוב לעברית? ותודה על הסקירה.

צוות האתר
Admin

יש למישהו מושג האם הספר יתורגם בקרוב לעברית? ותודה על הסקירה.

הספר עתיד לראות אור בקרוב בעברית בהוצאת "פוקוס".

הלנה
Guest
הלנה

סקירה מעולה, תודה! 🙂

ממליצה גם להקשיב לראיון של הפרופ' : http://www.youtube.com/watch?v=ubNIiPu0TsM איפה שמדבר גם על הספר הבא שלו

יונתן
Guest
יונתן

תודה! בהחלט מבהיר את ההבדל בין מדען אמיתי לשרלטנים שמתיימרים להיות מדענים ורק מנסים לעשות כסף.

מרים
Guest
מרים

סקירה מצוינת על ספר חשוב. תודה!

אביב
Guest
אביב

סקירה מעולה והתוכן גם, תודה!