בתחילת דרכי התעניינתי לגלות כמה בדיוק אני אוכל ביום ונרשמתי לכרונומטר ובדקתי את כמות המזון שאכלתי. בסופו של דבר, לאחר שהתרגלתי לאופן האכילה, כבר לא הייתי זקוק לנתונים ממוחשבים וידעתי באופן אינסטינקטיבי כמה אני אוכל ביום. היום אני כבר לא חושב על זה, ורק אוכל כמה שהגוף דורש, כי אני יודע שאני אוכל מספיק. לטובת הקוראים הכנתי יום מפורט לדוגמה (כל השקילות הן ללא הקליפות והגלעינים כמובן). גובהי 1.82 ומשקלי 68 קילו. אני עוסק בפעילות גופנית כשעה ביום (משקולות, ריצה, רכיבה על אופניים).
למרות אורח חיים אתלטי ותזונה שעבור אנשים רבים תחשב לבריאה, גילתה רות היידריך בגיל 47 שיש לה גידול סרטני בשד בגודל של כדור גולף, שהתפשט לעצמות ולאחת הריאות. היידריך, שהייתה אצנית מזה 14 שנה ורצה גם שלושה מרתונים, לא הייתה רגילה לוותר, ולאחר הסרת הגידול בניתוח היא החליטה לסרב לטיפולי כימותרפיה והקרנות, והצטרפה לקבוצת המחקר של ד"ר מקדוגל שבדקה כיצד דיאטה טבעונית דלת שומן משפיעה על מחלת הסרטן, כאלטרנטיבה לטיפול הרפואי הקונבנציונלי. אם זה לא היה מספיק, היא החליטה גם להירשם לטריאתלון "איש הברזל" (3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה על אופניים ו- 42 ק"מ ריצת מרתון) מהטריאתלונים המפורסמים והמאתגרים …
עשינו נסיון לקנות אפרסמונים אורגניים בזול יותר. התארגנו חמישה אנשים לרכישה משותפת והזמנו 70 קילו אפרסמונים אורגניים לא מובחלים.
Forks Over Knives הוא סרט תיעודי חדש החוקר את הפגיעה של מזונות מן החי בבריאות בני האדם. הסרט עוקב אחר המחקרים והעבודה של פרופ' קולין קמפבל וד"ר קלדוול אסלסטין בנושאי תזונה ותחלואה, ביניהם מחקר סין המפורסם של קמפבל ומטופלים של אסלסטין. בנוסף לרופאים אלה מרואיינים אנשים רבים כגון המתאגרף הטבעוני מק דנזיג, הספורטאית הטבעונאית רות היידריך, ד"ר ניל ברנרד מ-PCRM (ועדת הרופאים לרפואה אחראית), ד"ר ג'ון מקדוגל ועוד.
בגיל 40 טים ואן-אורדן הוא לא פחות מסיפור הצלחה. בגיל שבו אצנים רבים כבר סיימו את הקריירה שלהם, טים רק התחיל את שלו. טבעוני משנת 98', טבעונאי מסוף שנת 2004, טים משתתף במרוצים רבים ומנצח לא מעט!
בילדותי, אני מודה, לא אהבתי לאכול פירות, אך עם השנים, ככל שעברתי בהדרגה לצמחונות, טבעונות וטבעונאות, כך השתחררו בלוטות הטעם שלי מההתמכרויות שלהן למזון מזיק ולמדו ליהנות מטעם הפירות. אם בעבר סלדתי מקלמנטינות, הרי שהיום אני יכול לחסל 20 במכה. אם בעבר יכולתי לאכול רק פלחי מלון ספורים, הרי שהיום אין לי בעיה לחסל מלון במשקל 3 ק"ג בישיבה אחת. יוצאת דופן מכל הפירות היא הגויאבה. יש בהן משהו שגורם לחלחלה אפילו בחובב הפירות המושבע ביותר. אבל קרה המקרה וקיבלנו ערימה של גויאבות אורגניות מצביקה מבית חנן, וריחן המתוק-מחליא מילא את הבית ולא היה אפשר להימלט ממנו.
אמנם יש עוד מלא פירות בבית מהקניות של יום שני אבל אין מצב שאני מוותרת על האפשרות לקנות פירות אורגניים במחירים טובים. בהמלצתו של אביב נסענו היום בבוקר לצביקה במושב בית חנן שם ניתן לקנות מבחר של פירות וירקות אורגניים. הנסיעה לשם בהחלט כדאית! המחירים מעולים והפירות יפים. מי צריך את השוק הסיטונאי בכלל?!?
כמעט כל שבוע מישהו שואל אותנו בשוק האם יש לנו דוכן מיצים או שאנחנו עושים קייטרינג או משהו כזה וכל פעם כשאנחנו אומרים שאנחנו פשוט אוכלים את הכל אז אומרים לנו "שתהיו בריאים…."
בסוכות היה לי פנאי לקחת את הכלבה לטיולים ארוכים, וכך בנדודינו הגענו לגן העלייה השנייה בגבעתיים. לשמחתי גיליתי עצי חרובים מלאים בכמויות אדירות של פירות. אני לא נוהג בדרך כלל לאכול חרובים, כי הסחורה בשווקים ובחנויות הטבע ישנה ומעופשת ומלאה בגלמי חרקים, וכי בכל מקרה אני מעדיף לאכול פירות עשירים יותר במים, אבל החרובים שנקטפו ישר מהעץ היו רכים וטעימים. קטפתי 4 ק"ג אבל נותרו על העץ עוד המון חרובים, אז אם אתם באזור, לכו לקטוף!
